קצת שירי פסח מהאגדה:
אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמְּצָרִים

וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים

וְלֹא עָשָׂה בֶּאֱלֹהֵיהֶם דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ עָשָׂה בֶּאֱלֹהֵיהֶם

וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם

וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם

ןלא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם

וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בַּחָרְבָּה דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בַּחָרְבָּה

וְלֹא שָׁקַע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ שֶׁקַע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ

וְלֹא סָפַק צָרַכְנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ סְפֵק צְרָכֵינוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה

וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן

וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת

וְלֹא קָרַבְנוּ לִפְנֵי הַר סִינִי דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ קָרַבְנוּ לִפְנֵי הַר סִינִי

וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה

וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיֵּנוּ :

אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְלֹא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דַּיֵּנוּ :

להורדת השיר:

חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזִי . חַד

גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא . :

וְאָתָא שׁוּנְרָא . וְאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי

זוּזִי חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא . :

וְאָתָא לְכַלְבָּא . וְנָשַׁךְ לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין

אַבָּא בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא . :

וְאָתָא חוּטְרָא . וְהִכָּה לְכַלְבָּא . דְנָשַׁך

לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי

זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא . :

וְאָתָא נוֹרָא . וְשָׂרַף לְחוּטְרָא . דְהִכָּה לְכַלְבָּא . דְנָשַׁך

לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי

זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא . :

וְאָתָא מַיָּא . וּכְבָא לְנוֹרָא . דְּשָׁרַף לְחוּטְרָא . דְהִכָּה

לְכַלְבָּא . דְנָשַׁך לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא .

דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא .

וְאָתָא תוֹרָא . וְשָׁתָה לְמַיָא . דְּכָבָה לְנוֹרָא . דְּשָׁרַף

לְחוּטְרָא . דְהִכָּה לַכַּלְבָּה . דְנָשַׁך לַשּׁוּנְרָא .

דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַּדְיָא .

חַג גַּדְיָא .

וְאָתָא הַשּׁוֹחֵט . וְשֶׁחַט לְתוֹרָא . דְּשָׁתָה לְמַיָא .

דְּכָבָה לְנוֹרָא . דְּשָׁרַף לְחוּטְרָא . דְהִכָּה

לְכַלְבָּא . דְנָשַׁך לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא

בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא .

וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת . וְשֶׁחַט לַשּׁוֹחֵט דְּשָׁחַט לְתוֹרָא .

דְּשָׁתָה לְמַיָא . דְּכָבָה לְנוֹרָא . דְּשָׁרַף

לְחוּטְרָא . דְהִכָּה לְכַלְבָּא . דְנָשַׁך לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא

בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא .

וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת . וְשֶׁחַט לַשּׁוֹחֵט דְּשָׁחַט לְתוֹרָא .

דְּשָׁתָה לְמַיָא . דְּכָבָה לְנוֹרָא . דְּשָׁרַף

לְחוּטְרָא . דְהִכָּה לְכַלְבָּא . דְנָשַׁך לַשּׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה

לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא .

וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא . וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת .

דְּשָׁחַט לַשּׁוֹחֵט . דְּשָׁחַט לְתוֹרָא . דְּשָׁתָה

לְמַיָא . דְּכָבָא לְנוֹרָא דְּשָׁרַף לְחוּטְרָא . דְהִכָּה לְכַלְבָּא .

דְנָשַׁך לְשׁוּנְרָא . דְּאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִּין אַבָּא בִּתְרֵי

זוּזֵי . חַד גַּדְיָא . חַד גַּדְיָא .

להורדת השיר

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמְּצָרִים בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז :

הָיְתָה יְהוּדָה לְקַדְּשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו :

הַיָּם רָאָה וַיָנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר :

הֶהָרִים רָקְדוּ כְּאֵילִים גִּבְעוֹת כִּבְנֵי צֹאן :

מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָּנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר :

הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְּאֵילִים גִּבְעוֹת כִּבְנֵי צֹאן :

מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוֹלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלֹהַּ יַעֲקֹב :

הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מַיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוּ מַיִם :

להורדת השיר:

סיפורון קצרצר ש'שור לפסח:
מסופר על מלך שחלה במחלה אנושה ונואשו מלרפאו. ואז הגיע אדם שבאמתחתו תרופה: "אם ילבש המלך חולצתו של אדם מאושר באמת, הוא יתרפא". מיד נשלחו רצים למצוא את האדם המאושר באמת. ניגשו אל העשיר ביותר ושאלו: "האם אתה מאושר?" "כמובן, אני העשיר ביותר". "אך האומנם מאושר אתה לגמרי?" הוא החל להסס "לגמרי, זה בעייתי, אני חייב לשמור על מעמדי. קחו למשל את איש העסקים ההוא מהצפון עסקיו משגשגים ואני מוטרד מהתחרות, לאחרונה היה לי הפסד אחד או שניים.." השליחים עזבהו לנפשו ולדאגותיו. כך חזר על עצמו הסיפור שוב ושוב. אף אחד לא היה מאושר לגמרי. מתחת למעטה החיצוני, כל אחד היה לחוץ בדאגות או פחדים שונים. לאחר מסע ארוך שלא הוכתר בהצלחה, הודו ששליחותם נכשלה. בדרכם,חזרה ,שמעו פתאום שירה עליזה. זו היתה שירה של אדם חופשי מכל דאגה, והם חשו שהוא באמת מאושר. ואז ראו לפניהם שיכור שחיוך גדול על פניו. "האם מאושר אתה?" שאלהו. "אני האדם המאושר ביותר ", הוא ענה. "מאושר לגמרי?" "כן שום דאגה אינה מעיבה על מוחי". לא היו לו חששות או פחדים- מיד ידעו: זה האדם שביקשו אחריו. "אדון נכבד, אנו זקוקים לחולצתך. המלך חולה, אם ילבש חולצה של אדם מאושר, הוא יתרפא. השאל לנו, את חולצתך". האיש ענה, "הייתי מאושר לו יכולתי לעזור. אך איני יכול לתת לכם את חולצתי!, כי אין לי אפילו חולצה".

לכאורה הוא מצא את השמחה. אין לו אפילו חולצה, אין דבר שיפריע לו מלהיות מאושר. אך באמת אין לו שום מקור אמיתי של אושר חייו ריקים. אושרו מעוות, הוא מחמיץ את יכולתו לבנות חיים. אושר אמיתי קשור ביציאה ממצרים, יש מייצרים אך ההתעלות מעליהם ומעל עצמנו- היא על ידי לבישת חולצה- חיים בעולם הזה, בידיעה שהעולם- שייך לה'. אושר ושמחה אמתיים אינם מאיבוד שליטה ותכלית, אלא מהתחברות למטרות ולתכלית שמגלה לנו ה'- הגבוה מאיתנו, בתורתו ומצוותיו. זהו חג הפסח חג המלמד אותנו לגלות את חרותנו האמיתית