הרב מצויד במגילת רות ודף עם נקודות חשובות שציין לעצמו , הפציץ במושגים ונושאים והכניס אותם אחד בתוך השני דברים והכל בקצב של מכונית ספורט שנוסעת בכביש ריק . כמעט כל העובדים חייכו מרוב מבוכה וליחששו בינם לבין עצמם מתי הסיוט מסתיים . כפי שהבנתם אף אחד לא הבין דבר ממה שנאמר אבל הרב היה מבסוט מעצמו ולא היה נעים להפריע לו.עד שהבוס שלי שנראה כמו אחד שקיבל הרצאה על תורת החלקיקים החליט לומר לו בטון דרמטי : " משפט אחרון "

הרגע שהכי יזכר מהנאום הזה זה משפט אחד כשהוא התייחס ליהודים ולנוצרים.

" בעוד שהיהודים הם אחים אחד לשני ומאוחדים מאחורי משיח בין דוד יש את הנוצרים הפסיכים האלו שיש להם משיח שעשתה להם אותה רוח קודש כלשהי"