ערכתי לאחרונה בתאריך 26.06.09 בשעה 20:20 בברכה, DMAGIC
יש למשפחה בית עם חצר ענקית שתמיד היה כיף לשבת בה ולהתסובב בה ובתור ילדים גם שיחקנו בגן קטן ובית מעץ שסבא שלי זיכרונו לברכה בנה במקום. גדלתי במקום הזה יש לי זיכרונות רבים טובים שכן כמעט את כל חיי הצעירים והבוגרים חייתי שם.הבעיה התחילה לפני שנה. שלפני שנתיים סבא שלי ז"ל נפטר ממחלת הסרטן וסבתא שלי שמתה אף היא לפני שנה בעצמה , ממש בבומים אחד אחרי השני . אותם סבא וסבתא שהם מצד אמא שלי גרו ביחידת דיור ממש מעלינו ותמיד אנחנו בתור ילדים והמשפחה בכלל היינו שורצים שם הרבה. אמא שלי לקחה יותר קשה את המוות שלהם משאר בני המשפחה והיא פשוט לא יכולה יותר לחיות במקום הזה מביא לה זכרונות רעים.
לאחרונה היא חזרה פעם אחר פעם על הרצון שלה לעזוב את המקום לדירה חדשה בבניין קומות. מיותר לציין שהרעיון בכלל לא היה לרוחי שכן יש משהו יפה בבית פרטי שאתה לא תלוי בשכן זה או אחר עם מרחב ואלמנטים אחרים שבית משותף לא נותן לך.
היום התבשרתי מאמא שלי שאוטוטו מישהו קונה את השטח והולך להקים בו 5 מבני קומות והמשפחה תגור בדירה אחת בתוכם. זה הרתיח אותי שכן בסוף היא מוכנה להישאר רק כדי לגור בבית חדש ושהבית של סבא וסבתא שלי יהרס. אני לא משלה את עצמי אבל ניסיתי להסביר לה היתרונות והחסרונות בהישארות בדירה הקיימת והיא כמובן בשלה .
קשה לי קשה לי לראות את פיסת הזיכרון הגדולה הזו נמחקת מעל פני האדמה . שלא תחשבו לרגע אחד אחרת , אני מסוגל בהחלט להבין את המניעים והסיבות למהלך הזה של אמא שלי , אני יודע שכואב לה...אבל לטעמי זו לא הדרך. אני מרגיש שאני עומד לחלוק משהו אישי ופרטי עם אנשים זרים , משהו שאני לא מוכן לעשות ואף פעם לא אהיה מוכן לעשות.
פרקתי קצת...
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
