הקדמה:
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני אדם מאוד ריאליסטי,
וכמו כולם גם אני נפגעתי מאיזושהי אהבה כוזבת,
אז בדקתי מה זה בדיוק מה שאני מרגיש, כי בכדי להפסיק להרגיש, צריך
להבין מה זה בכלל ההרגשה, כך אולי נצליח לעצור אותה מעט (או בכלל).

אז נתחיל:
אהבה (בגלל שאני ריאליסטי אני בודק לפי המדע):
"על פי המדע, רגש האהבה מסתכם בסופו של דבר בהתמכרות כימיקלית בין אנשים."

אז איך זה קורה ומה זה אומר ?
"עפ"י התאוריות הנוכחיות פרומונים אנושיים (או מלאכותיים – בשמים) "מושכים", מראה חיצוני דומה לשלנו (או לשל הורינו), ואופי המזכיר לנו את אופיינו או אופיים של הורינו – הם הגורמים העיקריים המשפיעים על התאהבותנו באדם אחר. כימיקלים במוחנו אחראים להתאהבות. ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון משחקים תפקיד במשיכה המינית; דופמין אחראי ל"פרפרים בבטן"; נוראפינפרין אחראי לפעימות הלב המואצות ולהתרגשות; רמות נמוכות של הורמון הסרוטונין לאחר ההתאהבות מסתכמים ב"אובססיביות" כלפי בן/בת הזוג הנאהב/ת. האפקט המשותף של הכימיקלים הללו + שינויים במעגלים עצביים במוח – גורם לאופוריה, תאווה, אובססיביות, יתר מרץ, חוסר שינה, חוסר תיאבון ותשומת לב ממוקדת באדם הנאהב."

אוקיי.. זה מה שקורה בתחילת הקשר.. אבל איך נוצרים קשרים ארוכי טווח ?
"הורמון האוקסיטוצין אחראי לרתימת מערכת היחסים בין הנאהבים, וכאשר הם מקיימים יחסי מין ההורמון מופרש ומגביר את הקשר הרגשי. אנדורפינים והורמון הוזופרסין (שאחראים גם לקשר בין בני משפחה וידידים) בשיתוף פעולה עם שאר ההורמונים שהוזכרו לעיל, אחראים להתמוגגות סממני האהבה הראשונים ולייסוד קשרים ארוכי טווח."

אוקיי.. עכשיו אנחנו מבינים מבחינה מדעית מה זו אהבה.
אז אם כל זה קרה אצל בן\בת הזוג שלי, מה קרה פתאום שזה נגמר ? איך זה נגמר ?
"השפעת הכימיקלים שהוזכרו מתעמעמת לאחר תקופת זמן מסוימת (לאחר שלב זה מתרחשות רוב הבגידות), וכשזה קורה בני הזוג בוחנים אחד את השני באופן רציונלי.
בשלב זה מערכת היחסים או חזקה מספיק בשביל להימשך, או שהיא פשוט מתפוררת. אם היא נמשכת, אז האנדרופינים, הורמון האוקסיטוצין והוזופרסין - דואגים לשמר את מערכת היחסים."

אז עכשיו.. שקראנו הכל (לא בהבנה מלאה כמובן) אנחנו מבינים שאהבה היא בעצם כימיכלים בגוף שלנו.. הוסבר פה על התמכרות וכו' שזה מה שקורה בסוף היחסים לאחר שנפרדים מופרשים הרבה כימיכלים של התמכרות.

אז עכשיו נשאלת השאלה, האם אני יכול לעצור את זה ?
דעתי:
כן ! בסופו של דבר מי בעצם מכתיב לנו אילו כימיכלים יופרשו לגוף ?
אנחנו ! לכן, אנחנו יכולים לגרום להפסיק את ההפרשות של הכימיקלים,
כל אחד בדרכו שלו אם זה חברים, סטוצים, עבודה או כל דבר אחר.

אני מאמין שאם נבין מהי אהבה נוכל כמעט (חלקנו יוכלו לשלוט בצורה מלאה) על ההרגשה שלנו. יש רגישים יותר ויש רגישים פחות, בסופו של דבר אתם תעברו את זה, השאלה היא האם תעברו את זה בקלות או בדרך הקשה.

יש לי עוד המון לכתוב אבל חבל על החפירות אם אתם רוצים לדסקס על זה בצורה רצינית או להביע דעות שונות בבקשה.

אם מה שרשמתי עזר ולו למישהו אחד, עשיתי את שלי

בהצלחה לכולם !

הזמן זה התרופה הכי טובה אין מה לעשות ותאמין לי שאם בן אדם עם אהבה
נכזבת יקרא את מה שכתבת זה לא יעזור לו בשיטטטטטטט.