הייתם מוכנים לוותר על רמת הגולן תמורת הסכם שלום אמיתי עם סוריה?
בעד\נגד?
חלופות אחרות כפיתרון אולי? שטח משותף? חלוקת רמה"ג ל 2 הצדדים?

לגבי רמת הגולן, לדעתי צריך להפוך אותה לשטח ניטרלי, מעין שטח שבשליטת 2 המדינות, שלאף אחת מהן אסור להקים בו התיישבויות.
זה יהיה מין אזור תיירות ששייך ל-2 המדינות ושתיהן מפתחות אותו, ולאזרחי 2 המדינות מותר לנוע בו חופשי.

צבא סוריה - צבא שעימות איתו יהיה לא נעים בכלל לצד שלנו, מתפתח בשנים האחרונות מאוד, למרות שהוא ברובו מבוסס על ציוד רוסי משנותיה הראשונות של סוריה (46' ואפילו לפני).
אחד משלושת העקרונות של צבא סוריה, או העקרונות עליהם מבוסס הצבא, עליהם נבנה וגדל, עליהם כל חייל סורי נשבע למות בשבילם כשהוא מתגייס לצבא... הוא להחזיר את רמת הגולן לידיים סוריות.

כל חייל וכל בגיר בסוריה התחנך מגיל צעיר מאוד על ערך החזרת רמת הגולן הכבושה לידיים סוריות. כל "ממשלה" שעולה בסוריה נשבעת לעשות את הכל ע"מ להחזיר את הרמה לידיים סוריות. איך תוכל לנהל משא ומתן עם בני אדם שחונכו מגיל ינקות שיש להחזיר את רמת הגולן ויהי-מה? הם אינם חושבים בצורה צלולה ולא פתוחים להצעות שונות, כנראה.

ניתן לסכם בשורה התחתונה שהישועה מהצד הסורי על וויתור רמת הגולן מהצד הסורי כנראה לא תקרה. בנוסף, הרי שושלת אסד נשענת על ההבטחה להחזיר את הרמה לשליטת דמשק, איך תתפרש בעם הסורי פתיחת רגליים כזו של וויתור על ערך עליון של המדינה?

ונעבור לצד הישראלי.
רמת הגולן מפותחת מאוד, מאוכלסת מאוד והחקלאות בה מושרשת מאוד. כמובן שהכל נעשה מהצד הישראלי, שמחזיק, אגב, ברמת הגולן פי כמה זמן מאשר הסורים החזיקו בה. האיזור היה שממה כאשר הוחזק בצד הסורי.
נבנו בה ביצורים, מוצבים על הקו המוצבים הקדמי (קמ"ק), שמהווה למעשה את קלף הייתרון היחידי במלחמה מולנו למול סוריה. ללא הקמ"ק, אין לנו אפשרות להגן על עצמו מפני מתקפה סורית. ושלום או לא שלום, גם אם יהיה "שלום" עם סוריה, לא תוכל לדעת לעולם מתי לאסד יתפוצץ הפיוז, אחרי שנים של חוסר שלום או בהשפעה צפונית, ויחליט לנקוט בצעדים שלא ייראו בעין יפה בישראל, והכוח שלנו יהיה מוגבל מאוד ללא הרמה.
המרחק מקו הירדן עד לירושליים הוא קטן מאוד, במיוחד כשנוסעים בטנקים ונגמ"שים.

עד פה הפן הצבאי, שעליו אפשר להרחיב את הדיון ולדבר עד עוד המון המון המון.
עוד פינוי של בני אדם שגרים שם כל חייהם? כמו בחבל עזה ויו"ש. לעקור שוב משפחות מהבתים שלהם? למה אנחנו צריכים את זה בכלל? עוד כאבי ראש בדרכי הביצוע, עוד כאבי לב, אנשים שנקרעים מהאדמה שהם חיו בה וכו' וכו' וכו' וכו'.

ולא דיברנו בכלל על העובדה שהגולן זהו אחד המקומות היפים בארץ, מוקד תיירות אהוב במיוחד ופופולארי.

ומה יהיו ההשלכות על הכינרת? כל הנחלים כמובן יופנו לטובת הסורים ולא להזרמה לכינרת, מה נעשה אז?

והסיבות עוד רבות ורבות ורבות.

בשורה התחתונה - אם נסתכל על זה בצורה יבשה - אסור, פשוט אסור להחזיר את הרמה, היא חשובה מדיי טקטית ואסטרטגית, ובצורה רגשית - אתה שוב מפנה משפחות, אתה שוב מתעסק עם חיי אדם.

אני רק מקווה שלא יקום בישראל המנהיג האידיוט שיעשה צעד מטומטם שכזה.
והסורים יצטרכו לעשות שינוי בתפיסה ויהי מה, אחרת נהיה בצרות.

מצד אחד שלום עם סוריה זה חלום, זה בעצם השלב הסופי לעבר מזרח תיכון חדש.
סוריה שולטת בארגוני טרור, סוריה שולטת בלבנון, וברגע שהשגת שלום איתה ביחד עם הסכם השלום עם המצרים ועם הירדנים, האיזור ייכנס לתנופה חדשה שתתבטא במשקיעים, פיתוח, ומעמד גובר בעולם.

מצד שני, זה הימור גדול מאוד.
בסופו של דבר סוריה היא אוייב, עם מנהיג שלא אוהב אותנו בלשון המעטה ומאוד לא הגיוני (בניגוד לסאדאת' ובמיוחד המלך חוסיין שהיו מנהיגים דגולים שהאמינו בשלום), ובסופו של דבר האינטרס שלה להסכם השלום הרבה יותר גדול, והם צריכים לעשות יותר ויתורים.

אבל בסופו של דבר ברור לכולם שהסכם שלום עם סוריה יכלול נסיגה מרמת הגולן.
הימור שלי? לא הימור, אלא יותר נכון מה שאני בטוח בו, שאם הסכם הזה יעלה לדיון, יהיה רוב במדינה וניסוג מרמת הגולן.

התפיסה הזאת מושללת מיסודה, כי א. לישראל אין אינטרס לשלום גדול יותר משל המדינות איתן היא מבקשת לכונן יחסים. למעשה אדרבה - להן יש אינטרס גדול יותר, כי ישראל תשמש להם חלון לשאר הדמקורטיות ושאר העולם המפותח. ב. כתוצאה מכך שלישראל אין אינטרס גדול יותר, ישראל לא זאת שצריכה להיות משלמת המחיר.

בכל הסכם שלום שנחתם, לא מצאתי או ראיתי איזה שהוא מעשה קונקרטי שביצע הצד ממול למעט קבלה של השטח וקבלת יחסים דיפלומטים, לא ראיתי את הצד השני נאלץ לוותר על דברים ממשיים כמו שטחים. פה נוצר מצב שישראל משלמת על שלום. אז זהו שלא, יותר ממה שישראל להוטה לעשות שלום - הצד ממול להוט הרבה יותר, ואם כך, שישלם הוא.

אני לגמרי בעד שלום, חפץ שלום - ורוצה שלום. ואני מוכן לשלם עליו. התשלום שאני מוכן לשלם עליו נקרא - שלום. אתה רוצה להיות ביחסים דיפלומטים איתי? מעולה. אני גם אשמח להציב שגריר אצלך. אתה מעוניין בגבולות פתוחים? סבבה נבדוק את זה. זה תג המחיר שאני מוכן ורוצה לשלם. ומבחינתי? זה ההגדרה לשלום אמת. שלום תמורת שלום ולא שלום תמורת משהו שכשיגמר לי ממנו לתת אותו כבר לא יהיה שלום.

דבר שני, הועלתה פה ההגדרה "שטח כבוש". וכאן אני מבקש להחזיר את אותם אלה שמחרטטים את צמד המילים הזה לנתון נורא בסיסי. זמן הוא עניין יחסי. ובפיתוח הרעיון: אותם אלה שמגדירים את ישראל כשטח כבוש בוחרים להסתכל על השטח - כשטח כבוש היות ובנקודת זמן שהם רואים לנכון השטח היה בשליטה מסויימת. ואני שואל - למה שנעצור בנקודת הזמן הזאת? למה לא ללכת אחורה יותר? למה לא ללכת לנקודות זמן שהשטח כאן היה ריק במקרה הטוב או מיושב ע"י יהודים בודדים במקרה הפחות טוב? למה לא ללכת לימי ירושלים העתיקה שהיתה נטו בשלטון יהודי? או בעברית - למה אתם בוחרים להחליט שההגדרה לשטח מתחילה משנה X ולא שנה Y. ולכן לתפיסתי - השטח לא כבוש. ומעבר לעבודה שגם אם היה כבוש אין שום רציונאל להחזיר ל "בעליו המקוריים" הרי שבמקרה הזה הצד שממול גם לא בעליו המקוריים לדידי.