יש לי בעיה שאני מניח שהיא נובעת מאיך שגדלתי.
גדלתי בבית שבאמת לא חסר בו כסף, קיבלתי מה שאני רוצה מגיל קטן, וגם עכשיו על האוניברסיטה והדירה שלי ההורים שלי מתעקשים לשלם לי.
וזה לא בקטע של פינוק, זה בקטע שאבא שלי ממש מודאג שמצאתי עבודה כדי שזה לא ייפגע לי בלימודים, מבחינתו הכסף שלהם נועד בשביל זה (ברור שעל סלולרי, יציאות וכל מה שאני קונה לעצמי מהצד הם לא משלמים מין הסתם).

עכשיו כביכול אמור להיות לי נורא קל לחסוך, אני לא משלם שכ"ד (ואצלי זה כולל בתוכו גם חשבונות כי זאת יחידת דיור), לא משלם לימודים, לא מחזיק אוטו...אין סיבה שאני לא אחסוך יפה.

אבל, ופה מתחילה הבעיה של האופי ואני בטוח שיש פה כאלה שמזדהים איתי, יש לי פשוט בעיה עם כסף.
בעיה שאם עכשיו אני מחליט שאני רוצה משהו אני חייב לקנות אותו בלי להתחשב במצב הכספי שלי.
אני מסוגל עכשיו להיות במינוס 2000 שקל וללכת לזרוק 1000 שקל על בגדים או משהו...
אני בן אדם מאוד בוגר בהכל, חי לבד מאז שעזבתי את הצבא, מסתדר בכל מקום, חוץ מאשר עם כסף.

אז עכשיו אם יש פה אנשים שהיו כמוני והשתנו, אני אשמח לשמוע טיפים...כי בסופו של דבר אני חייב לחסוך לעצמי כסף בצד וזה צריך להתחיל איכשהו.

מה שאתה צריך לעשות זה להבין שיש לך "משק בית" שאתה צריך לנהל רק שהוא הרבה יותר פשוט, כי אתה לא משלם על בית וכו!

אני מציע לך לא לאשר לבנק להכניס אותך למינוס,
לחתוך תאשראי! ממש ככה! ושיהיה לך רק כספומט!

להוריד תוכנה לניהול משק בית אתה יכול להגדיר גם במה אתה מוציא וכו
וממש לעקוב אחרי זה, שתדע שכשאתה עוקב אתה גם מרסן את עצמך.

בנוסף תחשוב איך תגדיל את ההכנסות שלך בעתיד כי אם תרוויח שכר ממוצע עם האופי שלך יהיה לך קשה להיות במצב טוב בבנק בחיים

בנוסף, תתחיל לקרוא ספרים שיש לך זמן שיעלו לך את המודעות הכלכלית
זה גם עוזר

שמע הבעייה הזאת נובעת ישירות מההתנהלות של ההורים שלך כלפיך.
עבר הרבה זמן שהייתה במצב הזה (של לקבל כול מה שאתה רוצה וכו)
ככה שזה טיפה שקוע אצלך בהנהלות בחיי היום יום שלך.
אני הייתי במצב שלך עד גיל 18.
לא חסר לי כלום יש לי את כול מה שאני רוצה בחיים שלי , ולהורים שלי יש מעל ומעבר.
אבל, בגיל 18 אבא שלי אמר לי שמע , מהיום אתה אדון לעצמך בהכול!.
עד גיל 18 לא היה לי ערך לכסף , כול שקל שהיה לי , הייתי חושב איך לבזבז אותו .
בגיל 18 מאוד כעסתי על ההורים שלי שפתאום חסמו לי את כול הברזים של הכסף בזמן שהאחים הקטנים שלי המשיכו להנות ממנו.
אחרי שנה שנה וחצי , קיבלתי ערך לכסף .
היום אין שום סיכוי שאני יגיע למצב שאני יבזבז סתם ככה 1000 שקל על בגדים.
אחרי שהבנתי את הערך לכסף , ההורים שלי חזרו ופתחו לי את הברזים .
אבל הפעם לא הייתי מבזבז כול שקל.
שהתחילו הלימודים , הם שילמו לא השקעתי בגרוש (פסיכומטרי ראשון קיבלתי 450) ואז הם הבינו שגם פה אני חייב ללמוד , ומאז אני משלם על הכול בנוגע ללימודים עשיתי פסיכומטרי שני שאני שילמתי עליו הוצאתי 710 עובד קשה בשביל זה אבל מה , לא יורד מה 90 בשום דבר כרגע באונברסיטה , משלם על הכול .
ואני יכול להגיד לך שהיום (24) יש לי ערך לכסף ותאכלס , אני מוכן לחיים האמיתיים .
זה לא תהליך קצר ופשוט , אבל תאכלס הכול תלוי בהורים שלך.
ברגע שהם יסגרו לך את תזרים הכספים מהכיוון שלהם , אתה תלמד להעריך ותצליח לחסוך גם ממשכורות של 4500. תאמין לי מניסיון .
ומין הסתם אתה תנסה להגיע לעבודות שמכניסות יותר ולא תסתפק ב4500 במקרה הצורך תעבוד ב יותר מעבודה אחת (בחופשות סמסטר וכו)...

ושוב זה לא שחסר להורים שלי משהוא הכול היה למטרת חינוך , אני לא יפרט אבל אנחנו יושבים הרבה הרבה מעל הממוצע.

ועוד משהו חשוב, שים לעצמך מטרה, תגיד וואלה אני חוסך עכשיו
בחצי השנה הקרוב 10 אלף שקל ויהי מה (אפשרי בהחלט)
ופשוט תנסה להתנהל על-פי החיסכון שאתה צריך להפריש כל חודש (יוצא איזה
1700)...

שלא יהיה לך ספק , רמת החיים שלך תרד , אבל אם תעשה את זה נכון היא לא תיפגע באופן משמעותי.

כל שאר הקניות במזומן אבל לא כל פעם לפני קניה למשוך כסף אלא אחת לשבוע להוציא 500-700 שקל מזומן ומהם לקנות

תרים טלפון לבנק שלך אין צורך להגיע בשביל זה ותבקש 2 פקדונות עם הפקדה חודשית ב-2 תאריכים שונים בחודש כדי שזה יהיה גמיש עבורך (אחד למשל כל 10 והשני ב-25) תעשה הפקדה של משהו כמו 500 שקלים לכל אחד כי 1000 שקל זה מספיק בשביל לחסוך לטווח קצר

צריך לחיות את זה,זה לא יבוא סתם ככה.
אתה צריך להכניס את עצמך לסרט חדש.
לחשוב שאין לך שום גב כלכלי.

בסוף כל חודש תדרג את כל אחד מהדברים שהוצאת עליהם כסף בהכרחי/נחוץ/בזבוז. כשתראה כמה כסף אתה מבזבז יכאב לך הלב..

גם אני לפעמים יכול ללכת לבר\מסיבה ולגהץ 200 שקל על שתיה, או לקנות ג'ינס ב500 שקל או תוספים ב600 וכו וכו...

את האמת מה שעזר לי זה העורך החיים שאני מנהל, מכיוון שאני מקפיד על התיונה שלי, יותר קשה לי ללכת לקנות אוכל בחוץ כמו פעם... אני לא מרשה לעצמי(לא מבחינה כספית אלה מבחינת התזונה) לאכול יותר מפעם אחת-פעמיים בחוץ(פרט למקרים חריגים) וזה היה רוב ההוצאות שלי...

אתה בערך במצב שלי לא? גם לך חשובה התזונה... או משהו אחר...
פשוט צריך למצוא את הסיבה למה לא להוציא את הכסף הזה על מה שאתה חפץ בוא באותו רגע ולא משנה מה הסיבה, כל אחד מוצא את הנישה שלו...

אם אתה רוצה לקנות בגד, אתה יכול להתבאס על זה שאתה ב"מאסה" ובקרוב הוא לא יעלה עליך, או שאתה בחיטוב ובקרוב הוא יהיה גדול עליך, או שקניה של אוכל בחוץ שמלא בשמן יפגע לך בתיונה המאוזנת או כל דבר אחר, כל אחד והנישה שלו...

מעבר לזה, תשתדל להסתובב פחות בחנויות, פחות להכנס "רק בשביל להסתכל" כי היום יש כל כך הרבה פיתויים ועולם השיווק התקדם כל כך, שהכל מסודר בצורה כזאת שתגרום לך לקנות(שים לב למשל שהשתיה בסופרים תמיד תמיד תמיד בסוף הכי רחוק מהכניסה, כי שתיה כולם קונים, ובדרך רוצים שתעבור בהרבה מעברים ודרך הרבה מוצרים, שים לב שבכל חנות ליד הקופה יש "מוצרי קו קופה" שתמיד מנסים למכור בכלום כסף, שים לב שהדברים היקרים מקבלים יחס יותר "אישי" למשל אם תלך לקנות שעון יקר יוצאו אותו עם כפפות וכדומה...)
נסה להמנע מלהגיע למצב בכלל שגורם לך להתלבט אם לקנות או לא...

מעבר לזה, תקבע לעצמך מחיר יעד שאתה רוצה שיצטבר לך בעובר ושב(לדוגמא 5000 שקל) וכל עוד אתה לא יורד מהסכום הזה, תפריש 75 אחוז מהמשכורת לחסכון כלשהו, ברגע שאתה יורד מ5000 תשלים את החסר מהמשכורת הקרובה ותמשיך הלאה...(או שתקבע לך שאתה עומד על 5000 ולא יורד מ4000, לא משנה המספרים, כל אחד ומה שמתאים לו)

עריכה: מי לעזאזל הקפיץ אשכול מ2009?!