אני אישית בדילמה: מצד אחד אני גם רוצה לראות את גלעד שליט בחיק משפחתו במצפה הילה ומצד שני אינני רוצה לראות את הרוצחים הנתעבים הללו מתקבלים בחגיגות ניצחון ששמורות רק לגיבורים.

אם העיסקה תתממש אז ייתכן ונראה עצמנו כנורא מוסריים ונורא הומניים על כך שפדינו את שבויינו ואולי אך נטפח לעצמנו על השכם ונצפה בעיניים זולגות בתמונות של גלעד שליט מחבק את אביו ואמו הנפלאים אך הצדק , המשפט וההרתעה יקבלו מכה אנושה.

מרגע זה ואילך חיות האדם ידעו שמשתלם לרצוח ילדים ונשים: השהות בכלא הישראלי תהיה קצרה ,במהלכם יוכלו לרכוש השכלה ובסופה יתקבלו בכבוד השמור למנצחים אחרי המלחמה.

לדעתי צריך להסכים לעיסקה
ולאחר מכן לחוקק עונש מוות לכל המחבלים על רקע לאומני
לא יהיה על מה להתמקח,כי לא יהיה לנו מחבלים להחזיר
גם נחסוך הרבה מקום וכסף ממשלם המיסים.

אם גלעד יחזור והמצב ישאר כמו שהוא עכשיו
לא יעברו שנתיים ותהיה כבר עוד חטיפה וזה לא יגמר..

בקשר למהלומה צבאית
איזה מהלומה אתה יכול לתת?

תנסה לחלץ אותו במבצע צבאי
התוצאות יהיו מוות שלו ושל עוד חייל או שניים.. מיותר

מצד שני הלב כואב.

אבל כרגע, אחרי שעבר יותר מידי זמן כבר אין מנוס מעסקה
המדינה פספסה את ההזדמנות להלחם עליו
אי אפשר כבר לקום ולהגיד אנחנו רוצים להלחם על גלעד
אף אחד בעולם לא יבין את זה כי מלכתחילה היו דיבורים על עסקה וחילופי "שבויים"...

לדעתי צריכה להיות רפורמה אחרת
אסיר ביטחוני עם דם על הידיים לא צריך לשבת בכלא רגיל
אלא בכלא שהם יפחדו להיות בו, בכלא שכמו במדינות אחרות, אין פיקוח ובדיקות רפואיות כל שני וחמישי, בכלא שהם יעדיפו למות בו ולא להישאר

כרגע נוצר מצב של "עדיף לחטוף חייל ולשחרר אסירים" ואחרי גלעד הם ינסו לחטוף חייל אחר ולהתמקח עליו
זה גלגל שאין לו סוף
והסוף צריך לבוא מהצד שלנו.

כשגלעד נחטף אמרו אין עסקה ואין דיבורים על חילופים
אבל גם לא נקטו בפעולה אחרת
החמאס ידע שמתישהו המדינה תתייחס לנושא, הרי אף אחד לא ימשיך בסדר היום בלי התייחסות לזה

אז הם ידעו שבבוא הזמן תתבצע עסקה או יחלו דיבורים על עסקה

כשחייל נחטף עדיף לעשות פעולה רצינית, גם אם זה אכן יסכן את חייו
כי מדובר במדינה שלמה, עם כל העצב שבדבר

נכון, לא הייתי רוצה שבן משפחה שלי יגיע למצב שכזה, אבל גם אני כחייל לקחתי סיכונים והייתה לי מודעות לסיכונים האלה
והייתי אולי מעדיף גם אני שהמדינה תנסה להלחם עליי בפעולה צבאית רצינית מאשר בדיבורים של שנים

כרגע כבר המועד מאוחר מידי
גלעד היה צריך להיות בבית מזמן
אני לא מבין איך העסקה מול חיזבאללה התבצעה לפני העסקה עם חמאס
כשבצפון לא היו פרטים בכלל על מצבם, והיה ברור שמשהו רע מאוד קרה להם
וכאן כולם ידעו שגלעד חי...

כמה שצר לי על גלעד שליט אבל עסקה כזאת בנתונים קלילים יוצא

גלעד שליט = אדם אחד = עשרות עד מאות עד אלפי הרוגים מפיגועי הטרור שהאנשים האלה יבצעו ויתמכו

אבל האם זה היה הופך את זה לנכון? התשובה היא שלא. ושוב לא. זה בהחלט נתון שעוזר לי שלא לדון את משפחת שליט, זה בהחלט נתון שעוזר לי בלהבין את מנת סבלם - אבל זה לגמרי לא נתון שעוזר לי בקבלת החלטה הרת גורל כזאת.

זה שאדם היה פועל תחת תנאים מסויימים בצורה מסויימת - לא הופך את דרך ההתנהגות שלו לנכונה. זה הופך אותה לאנושית - לא להגיונית.

אין ספק שגלעד סובל, אין ספק שהמשפחה שלו סובלת לא פחות ואין ספק שלכל ישראלי מצוי יש רצון לראות את גלעד בבית, יחד עם זאת - וכן נורא קל לי לדבר ממקום מושבי המבוטח והחופשי ולא משבי החמאס, אבל אני עדיין מלא אמונה בצדקת דרכי - שיקולים של סבל פה הם כלל לא שיקולים ולא מרכיבים חלק כשלהוא בדעה כלפי העיסקה.

כשמקבל החלטות - שאני לא מקנא בו כרגע צריך לקבל החלטה כזאת האם לחתום על העיסקה או לא, השיקול שצריך לעמוד בפניו הוא שיקול של טובת ישראל, טובתה העתידית של ישראל, הרתעה, ביטחון וכדו' - וכלל וכלל לא סבל של אזרח - יקר ככל שהיהיה - אחד, או משפחה אחת. לצערי הרבה זה כמו עסק, והשיקול צריך להיות קר, הגיוני ולא אמציונאלי.

לדידי, עיסקה כזאת תגרום למשוואה שתוצאותיה פשוטות: עידוד רוצחים לבצע מעשי רצח, עידוד חטיפות ככלי מיקוח, ירידת הביטחון האישי של כל אחד ואחד במדינה הזאת.