אהלן,אני לא מאלה שמבקשים לפרוק, ולמען האמת דווקא כן מאלה שמקבלים החלטה עצמאית לבד - אבל חשוב לי לשמוע מה שיש לאנשי להגיד, אנשים שפחות אות יותר זהים אלי ולכן אשמח לדעותיכם.
אקדים מראש - אין ספר שלימודים. אבל להלן ההתלבטות:
לפני שנתיים +, התחלתי לעבוד. התחלתי לעבוד בתאגיד מסויים (לא רלוונטי מהו) אחרי ששנה לפני זה למדתי שנה מבלי לעבוד.
בשנה וחצי הראשונים בעבודה לא למדתי, והתקדמתי מהר למדי.
לפני שנה בערך התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה (בעיקר בגלל השעות) עשיתי מאז כמה קורסים.
הבעיה היא - שאין לי זמן ללימודים. אני עובד בתפקיד ניהולי, חמישה ימים בשבוע וכשאני מתכוון ליום אני מתכוון ל 11 שעות בממוצע. לא נשאר לי טיפת זמן להשקיע בלימודים ובקושי להיות בשיעורים אני נמצא.
מבחינה פיננסית המשכורת מתגלמת (בצורה יחסית כמובן....) אני מוערך למדי במקום העבודה ויש לי סיכויים להתקדם אפילו יותר. הסיבה גם שהלכתי לשם היא כי אני אוהב לנהל אנשים, אני אוהב פחות או יותר את מקום העבודה שלי ולקחתי את זה כחלק מ"סטז" למה שאני רציתי ללמוד. אבל - זה לא הולך ביחד.
הסמסטר לקחתי שלושה קורסים, ואני פשוט רואה איך זה בלתי אפשרי. לקחת שני קורסים (ובוודאי פחות...) המשמעות היא לגמור את התואר בתשעת אלפים שנים - משהו שאני מבכר שלא לעשות.
השאלה מה אתם הייתם עושים בכזה מקרה?
הולכים למצב קיצוני שזה אומר לוותר על העבודה לגמרי (אני מסודר נכון לעכשיו לגמרי מבחינת חסכונות, די והותר - אבל אני מייעד אותם לדירה) וללכת ללמוד עוד שנתיים וחצי מינימום, או פשוט להוריד הילוך לגמרי ולעשות קורס אחד במסמטר ולהישאר שפוי?..
(סורי על החפירה)