אם היו רוצים לעשות מבחן משקף, היו עושים בחינת קבלה לכל פקולטה או חוג בנפרד.
לדוגמא: אני רוצה ללמוד משפטים באונ' בן גוריון. אוניברסיטת בן גוריון אומרת לי מהו החומר הנדרש למבחן הקבלה שלהם שיכלול ברובו חומר במשפטים, מעט מתמטיקה ואנגלית (ברמה שרלוונטית לתואר) . אני מוצא את החומר (בספריה או באינטרנט), לומד ומשנן בביתי (או בעזרת מכון לימוד שיוקצה לשם כך) וניגש למבחן שאוניברסיטת בן-גוריון תחבר.
בתום המבחן האוניברסיטה תחלק ציונים ומתוכם יקחו את X התלמידים עם הציונים הגבוהיים ביותר לטובת X המקומות הפנויים בפקולטה.

אבל זה כאב ראש עבור האונברסיטאות . הרבה יותר קל וכלכלי לתת מבחן אמריקאי אחיד לכל המועמדים, לבדוק אותו בעזרת מחשב ולסנן לפיו את המועמדים.
כך יוצא שבחור שמעוניין ללמוד משפטים נבחן בחשיבה כמותית שלא תועיל לו לתואר ולא נחוצה לו במהלך לימודיו ולעומתו בחור המעוניין ללמוד פיסיקה , נבחן בהשלמת משפטים ובשורש פ.ת.ל.
ומה יוצא מזה?! שהרבה פיסיקאים מוכשרים ומחוננים בפוטנציה לא מאפשרים להם ללמוד רק משום שהם גרועים בהשלמות משפטים או בהבנת הנקרא ובחור שיכול להיות משפטן מבריק נאלץ לבחור במקצוע אחר רק משום שהוא לא מצליח לחשב נפח של חרוט או להשלים זוויות במשולש הזהב.

אבל אתה חייב להסכים איתי שהיא כן משקפת משהו שכן כלול בלימודים האקדאמיים.

כמו השקעה, חשיבה לוגית (ואל תדבר איתי על המתמטיקה, היא בסיסית לחלוטין), הבנת הנקרא בעברית ובאנגלית (שאת זה חייבים לאוניבסיטה).

באופן כללי, אני מסכים עם הדיעה שלך, ובאמת עדיף דרך הפיתרון שאתה ציינת,
אך להגיד שהבחינה לא מייצגת ובוחנת כלום זה לדעתי לא האמת.

אפשר להכניס את הבגרות לסכם בדיוק כמו היום, כך לא יזרק שום דבר.