הבעיה הולכת עוד יותר לעומק. כל שני וחמישי יש לי ריבים וכאסח (ממש מכות) עם האח הדגנרט שלי. הוא בן 21, עם 21 רפואי ולכן הוא למעשה בבית מסוף התיכון ועד עכשיו, חבר שלי ניסה לסדר לו התנדבות אבל רק במאי הקרוב אולי היא תתממש. בינתים, האח האפס שלי הלך עבד באיזה עבודה של עצלנים לא חסך שקל, אין לו גרוש, החיים שלו בזבל והוא מתנהג בבית כאילו הוא גר לבד. שם זין על כולם, אפילו מגיע למצבים שאמא שלי רבה איתו מכות, אבא שלי לא עושה כלום ולא אכפת לו בכלל אבל מצד שני הוא מאיים שהוא יעיף את כולנו מהבית אם נשתמש באלימות...ממש דבר והיפוכו, 99% מהריבים איתו עוברים לאלימות.

עכשיו מגיע הפאנץ, לפני כמה שבועות היה לי ריב איתו והוא הוציא עלי סכין. כן, סכין! זה הגיע ממש לרמה כזאת. מאותו יום הסברתי לו שאני מנתק איתו כל קשר לא מעוניין לדבר איתו לא כלום, אחת הבעיות המרכזיות זה שהוא שם זין. אני אומר לו אל תקח לי בגדים, הוא לוקח בגדים ושם פס. אתמול אני מזמין פיצה כולי רעב מת גמור אחרי שאמא שלי הביאה לו מקדונלס לבניונה הזה (כן, גם לי לא נשמע הגיוני, זה הכל מתוך רחמים) וכמובן שלא שיתף אותי אז הזמנתי פיצה. נשאר 3 סלייסים. השארתי בכוונה! את הפיצה במטבח אמרתי לו אל תגע בפיצה שלא תעז אבל בנימה לא מאיימת מדי. אני קם בבוקר מגלה שהוא חיסל את הפיצה שנשארה ועוד אומר לי "בעיה שלך שהשארת את זה במטבח". אין אין התפוצצתי עליו כאילו אין מחר אבל תמיד אני מגיע לקטע הזה שאני יודע שעוד מכה או שתיים זה עלול להיות קטלני ופה אני אובד עיצות, הוא יוצא בהרגשה שהוא "ניצח" וככה זה חוזר על עצמו כבר 5 שנים. אני פשוט לא יודע מה לעשות. לעזוב את הבית זה הפתרון הכי שפל וגרוע שיש. אמא שלי רואה אותי מכסח אותו אז היא יותר מרחמת עליו ומקללת אותי למרות שיום יום הוא מקלל אותה כאילו מחר ומתנהג אליה כמו זבל, מבקש ממנה כסף ומה לא (בגיל 21!). בקיצור אבסורד, הגעתי למצב שאני לא מוצא דרך להתמודד עם זה.

לא יודע אם יש פתרון קסם
לדעתי יש מקום שאח שלך ילך למצוא טיפול אצל יועץ/פסיכולוג
(גם אתה יכול לנסות, אפילו כמישהו שיעזור לך וייעץ לך בנושא ואיך כמובן לשלוט על עצמך יותר)
וזה לא רק בשבילך או בשבילו
זה בשביל ההורים שלכם שבטוח סובלים מהעניין

אני ממליץ לך לפנות לער"ן דרך הטלפון/אינטרנט ולקבל ייעוץ מה לעשות עם אחיך ואיך לנהוג. יש שם אנשים מקצועיים שיתנו לך מענה והקשבה בנושא.

זה בדיוק סוג הדברים שהצבא משנה בדרך כלל אצל אנשים ,
אבל במקרה של אחיך זה בעייתי .
הוא פשוט עושה מה בא לו .. הוא צריך למצוא מסגרת נורמלית.

נראה לי שבאמת הכי טוב שתלכו לאיזה יעוץ סוג של אלון גל וכאלה
(עד כמה שזה נשמע רע )

שיקחו אותו לפסיכולוג\תעשו התערבות או משהו.
הבעיה היא שאתם לא עושים כלום.

שמע הייתי אומר לך שאולי אחיך בגיל ההתבגרות , אבל 21 זה הרבה מעבר לגיל ההתבגרות .

להרים ידים ולצאת מהבית זה לא בושה.

עדיף לצאת חכם מאשר צודק.
אני חושב שאתה צריך בכנות לדבר עם ההורים של על טיפול משפחתי , ואם לא משפחתי אז לגבי אחיך .
זה לא מצב בריא לחיות בו ברגע שאחד ההורים מעדיף ילד אחד על גבי השני כפתרון לבעיית ריבים.
כמו שאמרתה שאמא שלך מתחננת שתעוף מהבית.

זאת גם לא סיטואציה טובה להיות בה.
אני לא יודע איפה אתה לומד ובאיזה איזור , תבדוק אם לאונברסיטה יש מאונות אולי תוכל לגור שם , להרשם למילגות שיעזרו לך להתקיים.
אבל מה שבטוח כול עוד המצב בבית אצלך לא משתפר מבחינת האווירה.
אני לא חושב שיש לך מה להשאר בבית , מה גם שבטוח ללימוד אתה לא תצליח שתתחיל את הלימודים האקדמאים.