אני ביולי אהיה בן 25.
שבועיים אחרי שחרורי מהצבא נכנסתי לעבוד באינטל, עבדתי שם כמעט שנתיים ואחרי זה החברה נסגרה בירושלים ועברתי לחברת הייטק אחרת ונמצא שם גם כמעט שנתיים, זאת אומרת שאני כמעט 4 שנים נמצא במסגרת הייטק או איך שלא תקראו לזה.

המשכורת שלי טובה, אפילו טובה מאוד.
התנאים מצוינים, יש לי הפרשות גבוהות מהחברה של ביטוח מנהלים, פנסיה והשתלמות...ועוד הרבה מאוד דברים מסביב, באמת שאין שום טענה ואפילו הקטנה ביותר לגבי שכר ותנאים נוספים.

אני עובד במשמרות, ערב, לילה...משמרות של 8 שעות אבל 8 שעות של עבודה שמגיעה גם לשעות הקטנות ועד 8 בבוקר.

אני לא סובל את כל המשמרות, אני חי טוב יותר, אני זורח שאני עובד משמרות בוקר, ובכל פעם שעובד משמרות לילה וערב אני ממש סובל, מי שמכיר אותי אישית יודע שאני הבנאדם הכי לא מפונק, כל החיים אני עובד, עוד מגיל 15.

הסיבה לפתיחת האשכול ובכלל זאת התייעצות נוספת,
אני מתייעץ הרבה עם חברים בזמן האחרון ומשפחה לגבי הסביבת עבודה שלי, הסגנון עבודה של ההייטק הזה וכל המרוץ אחרי התקדמות ושכר יותר גבוה, ובאמת שכל זה לא עושה לי טוב בפנים, וקורע לי את הנשמה ברמה שממש לא טוב לי, לא משנה כמה המשכורת תהיה גבוהה עדין הסיפוק של העבודה הוא כמעט וכלום, גם שהגעתי למצב שאני יכול להתקדם לתפקיד ניהולי בעבודה, זה עדין לא עזר.

אתמול קיבלתי מכתב מהדוור, כמה שבעיני בעבר לא הייתי מוצא את עצמי נכנס לעבודה כזאת אבל אתמול כבר הסתכלתי בנקודת מבט אחרת, אתמול הבנתי שאותו בחור בגילי שמחלק דואר פשוט נהנה מהתפקיד שלו, הוא עובר מבית לבית ועם חיוך, פוגש אנשים ונהנה מהשמש ולא נמצא באותה חלקה קטנה כמוני בעבודה מקוררת שמגנה עליי כל היום.

אני נמצא בדילמה קשה של עזיבת מקום העבודה שלי, מקום שהשקעתי בו המון בשנתיים האחרונות שלי, מקום שהייתי צריך להלחם בשביל להיות הכי טוב, והיום שהגעתי למצב הזה אני לא מרגיש מסופק, העבודה לא מעניינת אותי בכלל, ואני מתוסכל מהעובדה שאם לא אשנה משהו עכשיו אז אצטרך להתקע בזה כל החיים שלי כמו הרבה אנשים שנמצאים שם.

חשוב לי שהמשכורת תהיה ממוצעת, יש לי הוצאות כספיות בכל חודש לבית ואני גם בגיל שצריך לחשוב קדימה, אבל אני גם מעוניין להיות מסופק, ללכת לעבודה עם חיוך ולעשות יותר, וכרגע אני לא נמצא במצב הזה.

האם אתם הייתם עוזבים מקום עבודה מסודר, שמביא לכם כל חודש משכורת טובה, תנאים טובים והכל מסביב ועוברים לעבוד במקום שתסופקו יותר והמשכורת תהיה בהרבה יותר נמוכה ממה שהייתם רגילים אליה?

תמצא משהו שאתה חושב שאתה יכול למצות את עצמך שם עד הסוף.
משהו שיהיה לך כיף לעשות.
ואז תבדוק מה השכר בתחום הזה
ותעשה חושבים עם עצמך - ורק אתה תוכל לענות על זה
האם השכר הזה יספיק לך כדי שתוכל לקום בבוקר עם חיוך?

אחרי שהתחלת לעבוד בהיי-טק אני מאמין שהתרגלת לשכר מסוים, תנאים טובים ורמת חיים גבוהה - יהיה לך מאד קשה לוותר על זה.

אלו שני דברים שונים לגמרה.

במידה ולא טוב לך שם , אולי כדי לך לנסות להחליף כיוון אבל עדין להשאר בהייטק.

אחרי הרבה זמן שעבדת שם התרגלתה לתנאים ויהיה לך קשה לעזוב...
אתה עדין צעיר , אם הייתה בגיל 30-35 והיה לך משפחה וילדים הייתי חושב שאולי באמת כדי לך לצאת מההיטק אבל אני חושב (אולי אני טועה) שלא חסכתה מספיק הון בשביל לעזוב הכול ולחיות את ה GOOD LIFE כמו שאומרים.

לגבי החיוך , זה ישמע לך מוזר אבל אתה היחידי שתחליט אם תקום עם חיוך בבוקר או לא.
לא המקום עבודה ולא אף אחד אחר.
שתיהיה דוור ניראה לך שתקום עם חיוך בבוקר? גם שם יהיה לך פשוט וקל למצוא את הדברים המגעילים , לעבוד רק 3-4 ימים בשבוע להשתעעממם רוב היום ללכת בחום להזיע , להגיע לביניינים בלי שמות , ללכת בקור ובגשם ולקפוא .

הכול עיניין של איך מסתכלים על זה ואיך אתה משריש לך את דפוסי ההתנהגות שלך.
אם תחליט שאתה קם עם חיוך ונשאר איתו כול היום זה מה שיהיה גם אם עבר עליך היום הכי מגעיל וזה משמרת לילה.

צריך ללמוד להסתכל תמיד על החצי הכוס המלאה והכול יהפוך לורוד גם אם הוא הכי שחור שיש.
הכול עיניין של תפיסה.