כשהייתי בארה"ב בחתונה של בן דוד שלי, הייתי אמור לנסוע עם אבא שלי. שכרתי רכב, מלונות, תכננתי טיול ל-4 ימים באיזור דלאוור\פנסילווניה\קרוליינה. כמה דברים השתבשו ואבא שלי נשאר בבית ולא טס לחתונה.אף אחד לא יכל לבוא איתי לטיול, אז נסעתי לבד. יש יתרונות ויש חסרונות. אני יכול להגיד לך שחגגתי הרבה על הטלפון, כי אתה מת לשתף חוויות, אתה רואה דברים ואתה אומר וואוו, אבל אין לידך מישהו שאומר גם וואוו אז התחושה היא שונה שונה שונה!!
מצד שני, עשיתי מה שאני רוצה! מה שבא לי! התעייפתי, נכנסתי למקדונלדס ישבתי שעה נחתי, הלכתי הרבה ברגל כמו שאני אוהב (בסביבות 14 שעות ביום ברגליים!! לא השתמשתי בתחבורה ציבורות. חרשתי את כל וושינגטון למשל.
הממ, באיזה מקום שעברתי, בניין משרדים גבוה מאוד, הייתה שריפה, עצרתי שם איזה 45 דקות פשוט לראות איך האמריקאים מתנהגים, אני בטוח שאם הייתי עם חברים או עם אבא שלי למשל, לא היינו עומדים שם יותר מ2-3 דקות, אני אוהב לצפות על אנשים זרים וללמוד איך הם מתנהגים, אחרים לא.
לפני שנה היה לי דיל מטורף של 163 דולר לפראג - כולל מלון עם א.בוקר וטיסה. היה שם גל קור מטורף שלא היה כמוהו 6 שנים, אף אחד לא טס והספק נתקע עם הכרטיסים - אף אחד לא היה מוכן לטוס איתי בשום אופן, בסופו של דבר לא הסתדר לי בגלל סיבות אישיות - אבל במחיר כזה, הייתי נוסע כמו כלום, בעיקר שאני כבר מכיר את העיר יודע מה אני אוהב. אני מסוגל לשבת 3-4 שעות בפארק, שכולו קפוא בשלג, עם אגם מטורף ולראות רק את הילדים משחקים ולקרוא אולי שוב ספר (כמו של סלינגר) לחשוב על החיים - אני אוהב את זה, אם הייתי נוסע עם מישהו או מישהי (שלא הייתה מחזיקה שניה את הקור) אתה חושב שהייתי עושה את זה?
יש יתרונות לכאן ולכאן, לפעמים טוב לנסוע לבד ולפעמים לא. נחמד לשלב! אם יש מישהו שהוא באותו ראש כמו שלך, אז זה כמובן פתרון אידאלי, אני לא מכיר מקרה כזה.
נ.ב.
אני באופן אישי לא אוהב להכיר זרים יותר מכמה דקות, לדבר איתם אולי בפאב ושם זה נגמר, אבל זה אני. יש אנשים שאוהבים להכיר אנשים חדשים, לצאת לטייל (לי זה פשוט לוקח זמן), אבל זו גם אופציה.