אני אעשה את זה קצר..
אני בן 24 היא בת 22 עוד חודשיים.
אנחנו 7 חודשים ביחד וממש כיף לי איתה והייתה לי תקופה הכי טובה בחיים שלי איתה גם בלי קשר אליה אבל היא ממש תרמה לתקופה הזאת!
אני תאכלס מחפש משהי רצינית ואנחנו בקשר רציני.. אבל אתם מכירים את זה
שיש קצת ספק כזה? אני לא יודע איך להסביר את זה... אני מניח שלכל אחד/אחת יש חסרון מסויים, אבל יש אצלה חסרון כזה שקשה לי להבליג עליו ואני לא סגור
על אם זה התקופה עכשיו או שפשוט היא ככה..
אני מרגיש מצידה כאילו היא ממש חסרת ביטחון וגם סוג של חוסר אינטליגנציה..
ואני מחפש אישה אישה.. מצד אחד היא ממש יפה יש לה דעות היא יודעת את מקימומה במצבים והיא אוהבת אותי וגם אני אותה.
מצד שני יש לה בעית קשב וריכוז ואני יכול לדבר איתה ואני רואה אותה באמצע השיחה ( שלפעמים היא רצינית ) פתאום נעלמת לי במרחקים וזה נראה מבט די מטומטם אני חייב להודות וזה ממש מוריד לי... וגם העצלנות שלה מציקה לי
היא כאילו לא רוצה להתקדם בצורה מסויימת ועד שהיא יוזמת התקדמות וזה לקבוע עם יועצת מכללה לבדוק קורסים למינהם וכו' היא קמה מאוחר ( אחרי שהערתי אותה ) וביטלה את זה וחזרה לישון... זה נשמע מטומטם אני יודע
אבל זה דברים קטנים שמורידים לי ואני לא יודע אם לייחס לזה חשיבות..
אני רוצה שנעבור לגור ביחד עם עבודה חדשה, ואני מניח ששם אני ממש אכיר אותה מקרוב, אבל כבר עכשיו אני מרגיש שזה לא זה כי זה ממש מוריד לי !!
ומצד שני אני ממש אוהב אותה! באמת שאני מאוהב בה ובגלל זה קשה לי לחשוב עליה ככה כי אני באמת רוצה איתה קשר רציני ולדעת איפה אנחנו עומדים..מה אתם חושבים? האם זה משהו שעם הזמן היא תתבגר וזה ישלים את החסר?
בעיות קשב וריכוז זה משהו שתמיד יהיה לה..ואני מקבל את זה..אבל
האם זה התקופה שבנות עוברות בשלב הזה שגורם לה להיות חסרת בטחון כזאת לכל דבר? ואם לא אז מה לדעתכם כדאי לי לעשות כדי לשפר את זה אצלה?
מה אתם אומרים לעבור לגור ביחד יחסוף כמה דברים?