האם אתה רואה את עצמך מתחתן איתה או שאתה סתם מעביר את הזמן?
אם אתה מאלה שרוצים להתמסד, אז אתה צריך לחתוך את זה ומיד.. מהסיבה הפשוטה.
עכשיו, שזה אתה והיא.. אז אתם באים אחד לקראת השני ואיכשהו מוצאים את עמק השווה...
אם זה יגיע לחתונה, בהמשך יהיו ילדים...

ואז מה תעשה שתעלה שוב הדילמה של כשרות בפסח או שמירה על כשרות? הילד יקרע בין העולם שלך לעולם שלה. מה תעשה כאשר אתה תרצה לשים את הילד בבית ספר דתי והיא תרצה בית ספר חילוני? ונניח שהתגברתם על זה ושמתם אותו בבית ספר דתי.. מה תעשה כאשר היא תרצה לקחת אותו בשבת ולנסוע להורים והוא יגיד לה "לא זה שבת ואני לא נוסע לסבתא", או מהצד השני, מה תעשה אם הוא כן יסע איתה ויספר על זה לחברים שלו בבית הספר ואז הוא יהיה "מוקצה" מהאחרים.

קשר בין דתי לחילוניה הוא אפשרי, אבל זה דורש הסתגלות משמעותית מאוד והרבה מאוד סובלנות. לפי מה שאתה מספר עכשיו, הסובלנות שלך לא תשמר לאורך זמן כי הסובלנות שלך היא רק כלפיה וגם לא בכל התחומים.

הייתי אומר שאתה עדיין קודם כל צריך להמשיך לחפש את עצמך
כי ברור שלא מצאת..
נשמע כאילו אתה לא דתי אלא רק שאתה מורגל בכמה דברים מלידה
אז זה יהיה מזעזע בשבילך לשבור אותם.

סתם ככה אני חושב שיהיה לה קשה לכבד את כל ה "שגעונות"
המסויימים האלה שלך בדיוק בגלל הסיבה שאתה כאילו "סתם" שומר אותם

הייתי אומר לך לשבת ולחשוב עם עצמך בדיוק מי אתה
ואז ללכת עם זה.

אני דתי ובעז"ה כל חיי אשאר כך
זה שאני אוכל בכלים לא כשרים כרגע זה רק כי אני מוצא כל מיני הקלות לעצמי כרגע כדי שזה יבוא לטובתינו אחר כך