אני עובד בהייטק מרוויח לא רע,
לא חסר לי כלום מבחינה כלכלית,
יש לי חברים מהעבודה יוצאים מדי פעם,
יש לי חבר אחד טוב שהוא בצבא, אבל גם איתו אני נפגש מדי פעם,
יש לי חברה שאשכרה אני מסתכל על כול הדברים שיש לי,
ואני יכול בלב שלם להגיד שאני לא מסוגל לחיות בלעדיה,
אני רואה אותה פעם בשבועיים, אבל זה לא משנה כול כך,
הייתי מוותר על הכול בשבילה,
אין לי ערך לכלום שזה תלוי בה, אפילו לא לחיים שלי,
אין לי הסבר לזה אפילו, לא משנה כמה אני אגיד לעצמי,
שהיא לא הכול בחיים, מבחינתי זה חרטא,
אני לא מסוגל לחיות בלעדיה...עכשיו אני יודע שאני צריך לשאול אם היא הייתה אומרת אותו דבר עלי,
אז בלב שלום אני אומר שלא, היא אוהבת אותי והכול,
אבל לא קרוב למה שאני מרגיש...
בזמן האחרון היינו במשבר(אולי עדיין במשבר), אבל אשכרה אפשר להגיד שהרגשתי שאני הולך לאבד אותה, וואלה הייתי בהתקף חרדה מטורף..
וואלה לא תגידו היא איזה דוגמנית על עם אופי מושלם, הכול מושלם,
אני פשוט מאוהב בה, היא מושלמת מבחינתי, אבל רבאק הקיצוניות שהלב שלי פועל איתה, זה מפחיד אותי, אני לא יודע מה לעשות עם זה, שברתי את הראש כבר למה זה קורה לי, ואין לי הסבר פשוט אין לי:\
אני בן 20+ חברה שלי בת 19+
אנחנו ביחד שנתיים וחצי,
הכרתי אותה בתקופה הכי קשה בחיים שלי,
היא החזירה אותי לחיים...
קיצר לאדע מה לעשות...
מצד אחד אני אוהב אותה, אכפת לי ממנה,
מצד שני אני לא רוצה ליהיות ככה, אבל אני פשוט מפחד שנפרד..
אני יודע שאני מסוגל להכיר בחורות אחרות, אין לי בעיה בקטע הזה,
אבל עדיין היא מבחינתי האחת והיחידה...
מישהו מוכן להוציא אותי מהסרט?:\