ABA


"דילמה משמעותית ביותר (ארוך ביותר אבל אשמח להתייחסותכם)"
גירסת הדפסה        
קבוצות דיון 20 פלוס נושא #13448 מנהל    סגן המנהל    מפקח   Winner    צל"ש   מומחה  
אשכול מספר 13448
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   17:41   22.06.11   
אל הפורום  
  דילמה משמעותית ביותר (ארוך ביותר אבל אשמח להתייחסותכם)  
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.11 בשעה 17:52 בברכה, coffee break
 
אני כותבת פה כי באמת שאין לי אנשים אובייקטיביים להתייעץ איתם בנושא הזה.
באמת שלא קל לי לחשוב אפילו על ההתלבטות הזאת וזה יכול להשמע פה לאנשים טיפשי שאני בכלל מתלבטת מה לעשות אבל אני מבקשת ממי שמגיב להבין את הרגישות שבנושא, ובגלל זה אני גם כותבת פה ולא בפורום שיחות.

אני במשך השנה האחרונה עובדת ב3 עבודות בערך (פעוטון , פרוייקט פר"ח ושיעורים פרטיים באנגלית מטעם המכללה) - השנה הזו הייתה סיוט מבחינתי.
לנסות לשלב את כל הדברים האלה יחד עם לימודים זה בערך הדבר הכי טיפשי לעשות בעולם..במשך שנה שלמה יצאתי מהבית כול יום בין 6-7 בבוקר ולא סיימתי את העיסוקים שלי לפני 22:00 בערך וזה בלי לגעת עוד בחומר הלימודים בבית..
את כל זה עשיתי בשביל מטרה אחת שקבעתי לעצמי עוד משנה שעברה שזה כדי לטוס להודו ולשהות שם במהלך החופשת סמסטר.

הכל עבד לפי התכנון עד לפני שבוע בערך.
לפני 7 שנים גילו לאמא שלי גידול במוח. זו הייתה תקופה נוראית אבל לפני בערך 5 וחצי שנים היא עברה ניתוח בראש ובמהלך הניתוח גילו שאפשר להוציא את כל הגידול וכך היה- למזלנו בעצם לא היה צורך בהקרנות או כימותרפיה כי הוציאו הכל בניתוח.
לפני חצי שנה בערך הבדיקה שוב לא יצאה תקינה וגילינו שהגידול חזר, הוא הרבה יותר קטן מפעם קודמת - וזה בעצם בגלל שהפעם גילו את זה בזמן. לאחר התייעצות עם הרופאים שלה הוחלט כרגע לא לעשות כלום כל עוד אין שום תופעות לוואי מכך, וכמובן שעושים מעקב בפרקי זמן הרבה יותר קצרים מבעבר.

לפני שבוע אמא שלי אושפזה בעקבות התקף פרכוסים (תופעת לוואי של גידולים במוח- הם מפעילים לחץ בתוך הראש וכתוצאה מכך יש התקפי אפילפסיה). עוד כמה ימים יש לה תור לרופא שלה שוב, ולמיטב הבנתי ככל הנראה יתחילו טיפול של כדורים (שזה נחשב לכימותרפיה) במשך 3 חודשים.

ההורים שלי לא משתפים בכלום, לא משנה כמה אני ואחותי מסבירות שאנחנו רוצות לדעת, הם לא ממש מספרים לי מה קורה ואני די מתחרפנת מזה. מה שכן הבנתי זה שבזמן הכימותרפיה הגוף נעשה מאוד חלש.

המצב הוא כזה- הטיפול אמור לערוף שלושה חודשים.. שזה אומר בערך מיולי עד אוקטובר.
הטיסה שלי אמורה להיות מאוגוסט עד אוקטובר לפי התכנון ובעצם בשלב הזה אני כבר אמורה להיות עם כרטיס טיסה ביד, ואנחנו באמת עושים בירורים אחרונים לפני כן וחיסונים.

אני לא יודעת מה לעשות!! מצד אחד אני שנה שלמה קרעתי את התחת שלי רק בשביל זה.. אני חייבת לעצמי את ההתאווררות הזאת.. באמת שאני מרגישה שאני חייבת את זה לעצמי, ואני לא יכולה להחליט לדחות את הטיול למועד אחר כי אז חוזרים ללימודים. מה גם שאין לי יותר מידי זמן למרוח את ההחלטה, כרטיסי טיסה צריך להזמין כמה שיותר מהר כבר כי זו תקופה מאוד עמוסה.
מצד שני- אני אמנם לא גרה בבית, אבל בתקופה של חופשת סמסטר אני בהחלט יכולה לבוא הרבה להורים ולעזור בבית, במיוחד כשחושבים על זה שאם הטיפול באמת כל כך מחליש את הגוף היא תזדקק לכמה שיותר עזרה.

אני פשוט מרגישה שהחיים הציבו לי את המצב הכי לא פיירי בעולם.
זו לא טיסה שסתם פתאום החלטתי שיש לי כסף אז אני טסה, זה משהו שעבדתי בשבילו שנה שלמה. אמא שלי לא בסכנת חיים, אך האיכות חיים שלה יורדת. כבר עכשיו אסור לה לנהוג ,לעשות פעילויות או אפילו לסחוב קניות. וזה באמת לא במקום שאני אטייל לי בעולם בזמן שהכי צריכים את עזרתי.

(וכמובן איך לא, הדילמות האלו נופלות לי בדיוק בתקופת המבחנים)

אשמח לשמוע דעות..


תודה לG_M על החתימה


                                שתף        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  אשכול ארוך - תגובה קצרה. dwyane_wade 22.06.11 17:56 1
     זו לא פעם ראשונה. coffee break  22.06.11 19:23 6
         זה נשמע שאת משכנעת את עצמך שאת צריכה לנסוע. dwyane_wade 22.06.11 19:53 8
             אני ממש לא משכנעת את עצמי. coffee break  22.06.11 20:22 10
     באמת לא רואה מה ההתלבטות. ldan192  23.06.11 11:48 33
  מבחינתי לפחות אין באמת דילמה, תשארי עם אמא שלך הכחול הגדול  22.06.11 18:13 2
     העניין הזה של איך היא תרגיש- זה דווקא לא כל כך נכון. coffee break  22.06.11 19:12 3
         ברור שהיא תגיד לך לסוע.. ככה זה אמהות... DOROZ 22.06.11 19:19 5
             זה לא עניין של מה היא אומרת.. coffee break  22.06.11 19:28 7
  אקצר את זה - תישארי עם האמא surfer 22.06.11 19:14 4
  הדעה שלי קצת משל הרוב ותלויה בך code_blue  22.06.11 20:11 9
     אלו בדיוק הדברים שבגללם אני מתלבטת. coffee break  22.06.11 20:30 11
  אמא יש רק אחת, ושהיא הולכת אז אין אמא. Yariv-H 22.06.11 22:05 12
  יש את מה שאת רוצה לעשות, ויש את מה שנכון לעשות... Zvikadori 22.06.11 23:01 13
  הדילמה לא נשמעת כלכך קשה The Slayer  22.06.11 23:23 14
  על סמך מה את אומרת שאין פה סכנת חיים? gali 22.06.11 23:23 15
     על סמך מידע שאומרים לי בעיקר.. coffee break  23.06.11 03:54 25
         צר לי אבל... Yariv-H 23.06.11 07:49 29
             בנוסף לזה , Yariv-H 23.06.11 07:57 30
                 אבל היא עבדה שנה As-21 24.06.11 02:03 45
  דעתי בעניין.. Skipp3r 23.06.11 01:02 16
     זה בדיוק הדברים שאין לי מושג לגביהם. coffee break  23.06.11 03:37 21
         כנסי Skipp3r 23.06.11 10:33 31
             אני בהחלט אנסה לברר. coffee break  24.06.11 00:16 41
                 פולנים? :-) Spooky  24.06.11 16:28 48
  הודו תמיד תיהיה שם.... גם עוד שנה וגם עוד עשר... slamdog  23.06.11 01:06 17
  מה שאני חושב הוא... onissan  23.06.11 02:12 18
     זה מה שאני רוצה לעשות..אני פשוט מחכה לאחרי coffee break  23.06.11 04:04 27
  פשוט עצוב שאת שואלת בכלל vamos haifa 23.06.11 02:35 19
     דבר איתי כשתהיה במצב הזה סבבה? coffee break  23.06.11 03:32 20
         הייתי במצב הזה vamos haifa 23.06.11 03:38 22
             סבבה...תחזור לפורום שיחות. coffee break  23.06.11 03:39 23
                 טוב vamos haifa 23.06.11 04:31 28
                 מה הסיפור שלך שתיים קסטה ב5 23.06.11 12:11 36
                     הסיפור שלי זה שיש דרך להביע דעה.. coffee break  24.06.11 00:26 42
         את הרבה פחות חכמה ממה שאת חושבת. dwyane_wade 23.06.11 16:26 39
             שאלתי לדעות וכתבתי בפירוש: coffee break  24.06.11 00:32 43
  אגב גם שנה הבאה את מסיימת את הלימודים לא? ככה תוכלי לטייל ליותר זמן הכחול הגדול  23.06.11 03:47 24
     הלוואי. אני ממשיכה ישר לתואר שני. coffee break  23.06.11 03:55 26
  דעה קצת שונה מאחרים פה.. אהרון לנון  23.06.11 11:39 32
  כנסי eliran007  23.06.11 12:01 34
     אני לא יודעת..כי אין לי מושג מה הולך להיות. coffee break  24.06.11 01:01 44
         אני אגיד לך את האמת eliran007  24.06.11 15:34 47
  את פועלת נכון לדעתי A_A_A_A 23.06.11 12:06 35
  זה בעייה cochilao  23.06.11 14:58 37
  לפי דעתי - אין פה בכלל דילמה Spooky  23.06.11 16:22 38
  אני חושב שאת צריכה לנסוע. Suit Up 23.06.11 23:46 40
  משפחה מעל הכל. iRx 24.06.11 03:12 46
  חתיכת דילמה, לא יודע מה להגיד לך Roei8 24.06.11 16:34 49
  הכי פשוט להפוך את המצב... SomeOne 24.06.11 20:04 50
     היחס בן ילד להורה ובין הורה לילד הוא שונה.. כמה עוד 24.06.11 20:18 52
  השאלה לדעתי היא כמה עוד 24.06.11 20:15 51

       
dwyane_wade
חבר מתאריך 11.9.07
5761 הודעות, 2 פידבק
   17:56   22.06.11   
אל הפורום  
  1. אשכול ארוך - תגובה קצרה.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   בלי למצמצץ ואני אישית חושב שזה לא אמור לעלות לדיון בכלל.
איפה הדילמה? את תטיילי בזמן שאמא שלך מתחילה בפעם הראשונה טיפול נגד סרטן?
קודם כל גם אם תטיילי הראש שלך תמיד יהיה בארץ ואת לא תמצי את הטיול בוודאות.
שנית, אמא זה מספר 1 - להיות איתה ברגעים האלו.
אין פה בכלל דילמה לדעתי. כולה טיול.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   19:23   22.06.11   
אל הפורום  
  6. זו לא פעם ראשונה.  
בתגובה להודעה מספר 1
 
   פעם ראשונה כימותרפיה, זו לא פעם ראשונה שהיא מטופלת (לצערי הרב זו כבר פעם שלישית, פעם שניה במוח).

זה לא מצב שמסכן חיים נכון לעכשיו- זה מצב שמוריד את איכות החיים- פיזית ונפשית.

ודבר נוסף - זה לא "כולה טיול"- לפחות לא מבחינתי. תחשוב שבוקר בוקר בשנה האחרונה כל יום שהתעוררתי רק חשבתי על זה שכל הטירוף הזה שווה את זה כי אני אטוס בסוף השנה.

בקיצור, מקבלת את דעתך וגם את מי שהגיב תחתיך - אבל אני לא מסכימה עם זה שזו בכלל לא דילמה ושזה כולה טיול. כשנה שלמה אתה עובד למען מטרה מסויימת ובסוף כוח עליון כלשהו משבש לך את כל התוכניות- זה הופך לדילמה. (ובהחלט יש גם משהו בזה שזו לא פעם ראשונה ).

בכל מקרה אני אשמח אם יש פה חבר'ה שחוו כימותרפיה עם אדם קרוב ויכולים קצת לשתף בצרכים של החולים במצב הזה ומה קורה אחרי סיום תקופת הטיפול.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
dwyane_wade
חבר מתאריך 11.9.07
5761 הודעות, 2 פידבק
   19:53   22.06.11   
אל הפורום  
  8. זה נשמע שאת משכנעת את עצמך שאת צריכה לנסוע.  
בתגובה להודעה מספר 6
 
   ואת רק מחכה לאישור של אנשים.
וזה כן כולה טיול (בלי מרכאות) בסיטואציה הזאת.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   20:22   22.06.11   
אל הפורום  
  10. אני ממש לא משכנעת את עצמי.  
בתגובה להודעה מספר 8
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.11 בשעה 20:32 בברכה, coffee break
 
אני מנסה לתת לכם את הפרופורציות שלי לדברים האלה.

זה שבשבילך זה כולה טיול- זה לא אומר שזה ככה בשבילי.
בשבילי זה טיול- תשווה את בשבילך למשהו אחר שאתה עובד רק בשבילו שנה שלמה.. לא טיול..יעד אחר שהצבת לעצמך- משהו שהוא בשבילך אישית הכי חשוב בעולם.
זה המשקל הנכון של הדברים.
מבחינתי הטיול הזה זו הסיבה שקמתי בבוקר, זו הסיבה שבשבילה חייתי בשנה האחרונה. הדבר היחיד שהרגשתי שאני באמת עושה למען עצמי ולא בשביל לרצות אחרים או כי זו המציאות.

זה כל מה שאני אומרת.. וגם הגבתי פה לכולם- אני מקבלת את דעתכם, אבל זה לא כולה טיול. זה לא טיול שיקרה שוב ולא משהו שאפשר לדחות בכמה חודשים. לדחות את זה -זה לפחות בשנתיים. ולך תדע אם עוד שנתיים לא יכנסו לזה כבר שיקולים אחרים שלא אוכל לעזוב (עבודה, חבר וכו'). אין הרבה אופציות לעשות טיול כזה- אחרת לא הייתי קורעת את עצמי כל השנה בשביל זה..

אם היא הייתה חלילה בסכנת חיים לא הייתי שוקלת אפילו לנסוע- זה ברור. המצב הוא כזה שהוא לא מסכן חיים. בכל מקרה אני מודה קבל עם ועדה - מאוד קשה לי לעשות את הויתור הזה. אני לא חושבת שמישהו אחר במקומי היה מוותר על זה בכזאת קלות כמו שאתם אומרים. לא מפריע לי שתגיד לי שאתה חושב שזה לא במקום אם אני אטוס בתקופה כזו, מפריע לי שאתה כביכול שולל את זכותי בכלל להתלבט בעניין ואת השיקולים שלי כפי שהם נתפסים בעיני.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ldan192 
חבר מתאריך 14.9.08
95119 הודעות
   11:48   23.06.11   
אל הפורום  
  33. באמת לא רואה מה ההתלבטות.  
בתגובה להודעה מספר 1
 


בברכה,
עידן


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
הכחול הגדול  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 27.12.02
28919 הודעות, 5 פידבק
   18:13   22.06.11   
אל הפורום  
  2. מבחינתי לפחות אין באמת דילמה, תשארי עם אמא שלך  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   תתמכי בה ברגעים הקשים שלה. זה לא קל להתמודד עם דבר כזה. מעבר לעזרה הפיזית שהיא תצטרך, תחשבי איך היא תרגיש שאת נוסעת לך לבלות בעולם כשהיא במצב כזה?
מה גם שלא נראה לי שבאמת תהני כמו שצריך בהודו כשאמא שלך במצב כזה בארץ.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   19:12   22.06.11   
אל הפורום  
  3. העניין הזה של איך היא תרגיש- זה דווקא לא כל כך נכון.  
בתגובה להודעה מספר 2
 
   אמא שלי כאילו מרגישה אשמה כל פעם שקורה לה משהו שאנחנו כביכול נוטשים את חיינו בשבילה.
היא בזמן האחרון כל הזמן כאילו מתנצלת בפני על זה שהיא חולה.
אני יודעת בוודאות שהיא דווקא תגיד לי כן לנסוע, כי היא מרגישה (ואני אומרת לה שאין לה מה להרגיש ככה אבל זה לא משנה) שהיא דופקת לנו כיבכול את החיים בזה.. כאילו שבגיל 17 הייתי צריכה לדאוג לה וכאלה..היא כאילו כל הזמן מתנצלת בפנינו על זה..

ואני חושבת שזה די קל להגיד שאין דילמה כשאתה לא במצב הזה. אם אני חושבת על זה בכלליות- ברור שאמא הרבה יותר חשובה מטיול. אבל המציאות היא לא בשחור לבן. וזה כביכול "רק טיול"- אבל זה משהו ששנה שלמה עבדתי מבוקר ועד לילה ברצף רק למען המטרה הזאת.. וכשפתאום ביום בהיר אחד הכל מתפרק זה בהחלט הופך לדילמה.
אני אפילו לא יודעת איך להסביר את עצמי מספיק טוב.. אבל לוותר על הטיול הזה זה בעצם לוותר על עצמי באיזשהו מקום.. וזה בכלל לא קל.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
DOROZ
חבר מתאריך 1.8.02
34550 הודעות
   19:19   22.06.11   
אל הפורום  
  5. ברור שהיא תגיד לך לסוע.. ככה זה אמהות...  
בתגובה להודעה מספר 3
 
וזה רק טיול.. טיול תמיד תוכלי לעשות.. וזה באמת לא משנה אם בגיל 23, 24 או 28..
אמא יש רק אחת...
והכסף יחכה בחשבון בנק ולא יברח...





Impossible is nothing


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   19:28   22.06.11   
אל הפורום  
  7. זה לא עניין של מה היא אומרת..  
בתגובה להודעה מספר 5
 
   זה עניין של מה היא מרגישה- והיא תרגיש אשמה בזה באיזשהו מקום..אבל זה באמת לא שיקול פה.

תמיד אפשר לעשות טיול, אבל לא כזה של חודשיים וחצי או יותר. זה דווקא בדיוק מסוג הדברים שאין הרבה הזדמנויות בחיים לעשות את זה.

בכל מקרה, מקבלת את דעתך. אני רק מגיבה על דברים שמפריעים לי כשאומרים. אני הכי לא מסכימה עם זה שטיול זה "רק" טיול. טיול של תקופה ארוכה זה אוכל לנשמה. כמו שהגוף צריך אוכל בשביל כוח, גם הנפש זקוקה למנוחה כדי להתפתח. ככה לפחות אני רואה את הדברים.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
surfer
חבר מתאריך 24.5.05
1949 הודעות
   19:14   22.06.11   
אל הפורום  
  4. אקצר את זה - תישארי עם האמא  
בתגובה להודעה מספר 0
 
יש דברים שאת בוודאי יודעת חייבים לדחות
למועד מאוחר יותר בגלל מצבים חד פעמיים שבהם
חשובה הנוכחות שלך, וכן בוודאות נדרשת התמיכה שלך.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
code_blue  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 5.7.06
21280 הודעות, 7 פידבק
   20:11   22.06.11   
אל הפורום  
  9. הדעה שלי קצת משל הרוב ותלויה בך  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   האם את יכולה בכלל לעזור/לסייע להחלמה ו/או לשיפור תנאי המחייה שלה
ניקח את המצב שאת נשארת.
במה את עוזרת? יש מישהו בבית שידאג לאמא , איפה אבא שלך בסיפור
אחותך עדיין גרה בבית?

אם את אכן יכולה לעזור , לקנות תרופות או לדאוג לבית או לעזור במטלות בזמן ההחלמה שלה
אני אומר תשארי בבית משמחה קודמת

אבל אם תשארי בארץ ורק תקפצי לביקורים ועדכוני סטטוס טלפוניים
ולא באמת תיהי לעזר נגיד אבא בבית וגם אחותך אז מצב כזה תסעי תטוסי
אין פה מצב של הסלמה רצינית ומצב שבו חלילה בנקודת זמן הזו יש חשש לחייה

על השאלות + ההרגשה הכללית שלך רק את תוכלי לענות ולדעת
בהצלחה
והכי חשוב רפואה שלמה והחלמה מהירה
לאמא שלך
 


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   20:30   22.06.11   
אל הפורום  
  11. אלו בדיוק הדברים שבגללם אני מתלבטת.  
בתגובה להודעה מספר 9
 
   אני יודעת מניסיון- שאין באמת איך לעזור. זה פשוט להיות שם כדי שאם היא תרצה משהו אני אוכל להביא לה או אם היא צריכה לנסוע למקום כלשהו אני אוכל לקחת אותה וכמובן להיות איתה...להעביר את הזמן.

אבא שלי בעיקרון עובד, אין לי מושג מה יגידו לו בעבודה אם היא יוכל לקחת חופשים או להיות איתה בבית בכל/רוב התקופה אבל בכל מקרה הוא יהיה בבית יותר ממני ומאחותי..אחותי גרה במרכז.. ואומרת שהיא תבוא לפחות פעמיים בשבוע.

בעיקרון אני יודעת בתוך עצמי- להשאר בארץ זה להשאר בפן הייצוגי.. זאת אומרת אין יותר מידי באמת איך לעזור בפועל, אם אני נשארת זה אומר שאני כמובן אעבוד ואמשיך לגור בבית שלי.. אני פשוט אגיע הרבה הביתה.. כל יומיים או שלושה.. ואם היא תצטרך משהו מיוחד אז אני אבוא.

בסופו של דבר לא משנה איזה החלטה אני אעשה אני לא אהיה שלמה איתה =/


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Yariv-H לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 24.3.02
5856 הודעות, 1 פידבק
   22:05   22.06.11   
אל הפורום  
  12. אמא יש רק אחת, ושהיא הולכת אז אין אמא.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אולי זה נשמע טיפה קיצוני , אבל סרטן זאת מחלה מאוד קשה , ואכזרית.

במיוחד שהיא חוזרת ועוד בפעם השלישית.

מקווה שלא תדעי צער , אבל יותר חשוב שלא תתחרטי על דברים שעשית.


אני הייתי נשאר עם אמא.



                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Zvikadori
חבר מתאריך 3.8.02
5369 הודעות
   23:01   22.06.11   
אל הפורום  
  13. יש את מה שאת רוצה לעשות, ויש את מה שנכון לעשות...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   והדילמה פה היא רק בגלל שאת יודעת מה באמת נכון לעשות, אבל קצת קשה לך להשלים עם זה.

זה הזמן שתישארי עם אמא שלך, זה דבר חשוב מעין כמוהו... הכסף בחשבון לא נעלם, אולי תשתמשי בחלק ותצטרכי להשלים קצת לטיול של שנה הבאה, אבל יהיה בסדר.

רפואה שלמה לאמא שלך.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
The Slayer 
חבר מתאריך 29.4.03
7959 הודעות, 2 פידבק
   23:23   22.06.11   
אל הפורום  
  14. הדילמה לא נשמעת כלכך קשה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   ואכן אני מניח שאת מבינה שהדרך הנכונה היא כמו שהרוב אמר כאן
השאלה באמת אם תטוסי ותהני בטיול או שהראש שלך יהיה רק בבית
והשאלה השנייה אם את היית האמא בסיפור האם היה נח לך שהבת שלך תסע לטיול כזה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
gali
חבר מתאריך 1.7.02
2981 הודעות
   23:23   22.06.11   
אל הפורום  
  15. על סמך מה את אומרת שאין פה סכנת חיים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אולי הגידול קטן וגילו אותו בזמן אבל לפי מה שאני יודע
כימותרפיה הורסת את המערכת החיסונית ובמצב כזה כל דלקת ריאות או שפעת יכולה להביא אותה למצב מסכן חיים...
תבדקי אם הם אמרו לך שאין סכנת חיים במסגרת הרצון שלא תדאגו יותר מידי...
ואז זה יפתור לך את הדילמה...

בלי קשר לזה, אני מסכים עם הדעות כאן...
להישאר בארץ ולדחות את הטיול...


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   03:54   23.06.11   
אל הפורום  
  25. על סמך מידע שאומרים לי בעיקר..  
בתגובה להודעה מספר 15
 
   בכל מקרה- זה גידול שפיר - זאת אומרת הוא גדל ומתפשט באיזור שלו אבל לא שולח גרורות לאיזורים אחרים.

וגם לפי האינטרנט:
אז מהו גידול סרטני?

גידול סרטני יכול להיות גידול שפיר או גידול ממאיר:
גידול שפיר – גידול שניתן להסרה לרוב בהליך כירורגי. התאים המרכיבים אותו אינם מתפשטים כגרורות לאזורים אחרים בגוף. לרוב גידול שפיר אינו חוזר לאחר שהוסר, וחשוב לזכור שהוא אינו מאיים על חיי החולה.

גידול ממאיר – הגידול הממאיר מסובך ומסוכן יותר. התאים המרכיבים אותו יכולים לנוע מרקמת המוצא, לחדור לרקמות שונות בגוף ולפגוע בהן. כמו כן תאים אלו יכולים להתפשט כגרורות ולחדור לזרם הדם ו/או למערכת הלימפתית ובכך ליצור גידולים ממאירים באיברים רחוקים מהאיבר החולה.


במקרה של אמא שלי הניתוח לא עזר אז הולכים על הדברים הקיצוניים יותר. אבל בשום שלב לא דיברו איתי על סכנה שנשקפת לחיים שלה, ואני חושבת שאם זה היה ככה בזה היו משתפים אותי.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Yariv-H לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 24.3.02
5856 הודעות, 1 פידבק
   07:49   23.06.11   
אל הפורום  
  29. צר לי אבל...  
בתגובה להודעה מספר 25
 
   מתוך ויקיפדיה.

"בנוסף, לגידול שפיר יש פוטנציאל להפוך לגידול ממאיר - גידול סרטני."



                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Yariv-H לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 24.3.02
5856 הודעות, 1 פידבק
   07:57   23.06.11   
אל הפורום  
  30. בנוסף לזה ,  
בתגובה להודעה מספר 29
 
   ערכתי לאחרונה בתאריך 23.06.11 בשעה 08:00 בברכה, Yariv-H
 
סבתא שלי הייתה חולת סרטן , סרטן מאוד מאוד נדיר והרופאים לא נתנו לה יותר מידי זמן.

היא כן הצליחה להתגבר על זה וסחבה אותו יחד איתה במשך 7 שנים , סבלה בצורה בלתי רגילה , ולא הייתה יכולה לעבור כימותרפייתה בגלל שהגוף היה חלש מידי להילחם.

שברה מלא שיאים רפואיים בארץ והייתה אצל מיטב הרופאים.

בשנה האחרונה בחרתי לטוס לדרום אמריקה , טיילתי חצי שנה , הראש שלי היה כול הזמן במחשבות עד כמה נכד רע אני ויכול להיות שאני לא יראה אותה עוד.

התקשרתי אליה והיה איזה שיחה אחת ששברה אותי , היא התחילה לבכות .
ואמרה לי שאין לי מה לדאוג והיא מחכה לי.

באותו שבוע הייתי שבור עצות , וחזרתי לארץ , היא הייתה כול כך שמחה לראות אותי.

ביום שחזרתי הספקתי להראות לה את כול התמונות מדרום אמריקה , כמובן שהיא התרגשה כול כך והייתה כול כך שמחה.
בכתה ואמרה שהיא שמחה מאוד שהיא זכתה לראות אותי שוב , והכי שמחה בעולם שנהנתי שם כול כך.

הראתי לה קטע ספרדי שניגנתי שם בגיטרה , של שיר שהיא מאוד מאוד אוהבת, הצלחתי לגרום לה אושר.

יום אחרי שחזרתי היא נפתרה.

והצטערתי על זה שבחצי שנה האחרונה של החיים שלה , לא יכולתי להיות איתה יותר בזמן שכול הילדות שלי היא זאת שגידלה אותי.


אני לא מאחל לך שתדעי סיפור כזה , אבל אחרי זה להצטער זה הרבה יותר כואב.

מאשר לאבד טיול , ובמיוחד פה שמדובר על אמא .


,



                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
As-21
חבר מתאריך 1.9.02
20717 הודעות
   02:03   24.06.11   
אל הפורום  
  45. אבל היא עבדה שנה  
בתגובה להודעה מספר 30
 
   כאילו כל מי שמטייל לא עובד בשביל הטיול


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Skipp3r

   01:02   23.06.11   
אל הפורום  
  16. דעתי בעניין..  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אז ככה גידול במוח זה סכנת חיים ללא ספק,שלא יהיה לך אשליות בגלל שזה קטן שלא בפעם אחת פתאום יהיו הרבה תופעות לוואי,כמובן שתחת השגחה רפואית וכימותרפיה הסיכוי שבמכה אחת יהיה משהו רציני די נמוך...
דבר שני איזה Stage היא? זה שיקול מאד חשוב...
דבר שלישי,אני דווקא חולק על חלק מהאנשים,אני מסכים שזה חלק מאד חשוב להשאר עם האמא,אבל אם יש מי שמטפל בה,ויש איזה תקופה קצרה בבית שהיא כן יכולה לתמוך,אז אולי דווקא טיול זה לא רעיון רע( שוב במקרה שיש מי שדואג לכ-ל הצרכים של האמא ) ולהיות מוכנה לחזור לארץ בכל רגע נתון אם יש איזה מצב חירום חס וחלילה...שוב זה כל כך הרבה שאלות שצריך עוד פרטים רפואיים..אני נגיד ל Stage 4 לא הייתי עוזב את אמא גם בשביל הטיול הזה והחשיבות שלו..בכל מקרה לדעתי אם כרגע אין תופעות לוואי וזה ימשיך ככה גם לתקופה ההיא,למרות שכימותרפיה זה לא נעים,כי האדם צריך הרבה עזרה,הקאות וכאלה...אבל אם יש מי שדואג והיא לא סופנית ברמה של ימים אז אני דווקא חושב שאולי דווקא כן אפשר לצאת לטיול..


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   03:37   23.06.11   
אל הפורום  
  21. זה בדיוק הדברים שאין לי מושג לגביהם.  
בתגובה להודעה מספר 16
 
   אני לא יודעת מה זה בכלל stage..מה זה אומר ומה המשמעות של זה.
ואין לי שמץ מה התופעת של כימותרפיה. לפי איך שאמא שלי תיארה לי את זה מדובר בכדורים שבהתחלה בכלל לא מרגישים שום שינוי ובהמשך הגוף נהיה חלש.

לא יודעת כלום על שום תופעות לוואי חוץ מדברים שאני קוראת באינטרנט.. וממה שההורים שלי אומרים זה לא אמור להגיע למצב כאלה.
אני הבנתי מהם שהתופעות לוואי ומה שתיארת פה זה דברים שנתקלים בהם רק בהקרנות. ונכון לעכשיו ככל הנראה לא מתכננים הקרנות אלא רק אם הכימותרפיה לא תעזור.

וכמובן שתכננתי לטוס בלי פלאפון אבל זה השתנה.. ברור לי שמראש אני צריכה לקחת כרטיס עם שינויים וגם ברור לשותפה שלי שיש מצב שאני אאלץ לחזור לארץ בזמן.

כבר התנסתי בזה לצערי כי בפעם הראשונה שגילו את הגידול הייתי בדיוק כמה ימים לפני המסע לפולין.. לפני שטסתי ידענו שיש בעיה, אולי גידול אבל לא ברור.. ובזמן שהייתי שם הם עידכנו אותי בבדיקות ומה שהולך.

בכל מקרה אני אנסה לשבת איתם להוציא מהם עוד פרטים..כי אני באמת במצב שאין לי מושג בכלל לקראת מה הולכים ומה הולך להיות.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Skipp3r

   10:33   23.06.11   
אל הפורום  
  31. כנסי  
בתגובה להודעה מספר 21
 
   גם לכימותרפיה בכדורים יש השלכות אבל מן הסתם שפשוט חזקות..בכל מקרה את חייבת לברר קצת יותר על המצב כדי להחליט,להגיד להם שיסבירו לך.אני בכלל לא מבין למה הם מסתירים את זה :\

ו STAGE זה הדרגה של הסרטן,מתחלק מ 1-4 , 4 זה חולים סופניים לקראת זמנם..


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   00:16   24.06.11   
אל הפורום  
  41. אני בהחלט אנסה לברר.  
בתגובה להודעה מספר 31
 
   למה הם מסתירים את זה? נשגב מבינתי..
זה לא משהו חדש.. גם כשהבית של ההורים שלי נשרף הם הודיעו לנו על זה רק אחרי שהם השתחררו מהבית חולים.. וגם עכשיו עם ההתקף האחרון שקרה ב22:00 בערב הם הודיעו לנו על זה רק למחרת בבוקר.. וגם עוד כל מיני מקרים.
כל פעם שקורה דבר כזה אני ואחותי מנסות להסביר להם שאנחנו כבר לא ילדות קטנות והם חייבים לנו את השיתוף את זה.. כי זה רק מקשה עלינו שאנחנו לא יודעות מה קורה.. וזה לא מועיל.. כל פעם מחדש הם אומרים שאנחנו צודקות ואחרי שקורה משהו הם אומרים שהם לא רוצים להלחיץ אותנו סתם..


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Spooky 
חבר מתאריך 16.4.02
4528 הודעות
   16:28   24.06.11   
אל הפורום  
  48. פולנים? :-)  
בתגובה להודעה מספר 41
 
מוכר לי יותר מידי טוב הקטע הזה....


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
slamdog 
חבר מתאריך 23.10.03
1969 הודעות
   01:06   23.06.11   
אל הפורום  
  17. הודו תמיד תיהיה שם.... גם עוד שנה וגם עוד עשר...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
onissan  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 13.4.03
47790 הודעות, 10 פידבק
   02:12   23.06.11   
אל הפורום  
  18. מה שאני חושב הוא...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
תראי קודם כל אני מציע שתנסי לדבר עם ההורים שלך בצורה גלויה
אל תבקשי מהם להחליט בשבילך או משהו כזה
אבל תבקשי לדעת מה ההשלכות של הטיפול הזה

עכשיו בלי קשר
אני חושב על כמה דברים
את תהיי לך בחו"ל... כל הזמן הראש שלך יהיה טרוד במה קורה עם אמא שלך בארץ
ואיך היא מרגישה ומה קורה איתה וכו' וכו' וכו'

עכשיו חס וחלילה המצב יתדרדר - תרגישי עוד יותר גרוע.

אני חושב שללא קשר למצב הפיזי,
את נמצאת במצב מנטלי שמחייב אותך להשאר לצד המשפחה שלך
עם כל הצער שבדבר.

אני חושב שאם את ממש לחוצה לטיול הזה
או שתדחי סמסטר אחד ותצאי באמצע הסמסטר לחו"ל
או שתדחי את זה בשנה ופשוט את השנה הקרובה תקחי קצת יותר באיזי
תקדישי זמן נטו ללימודים ולבילויים
וכמובן שאת כל הסכום תכניסי לאיזה פקדון כדי שלא תתפתי להוציא אותו על דברים אחרים.

בכל מקרה הדבר הכי חשוב הוא שאני מאחל לאמא שלך המון המון בריאות והחלמה מהירה!


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   04:04   23.06.11   
אל הפורום  
  27. זה מה שאני רוצה לעשות..אני פשוט מחכה לאחרי  
בתגובה להודעה מספר 18
 
   הפגישה עם הרופא.. סביר להניח שאז גם הם ידעו יותר ואולי אני אצליח להבין יותר טוב לקראת מה הולכים.
אני באמת לא חושבת שהמצב יתדרדר בשלב כלשהו לסכנת חיים. אני בטוחה שזה מוריד מהאיכות חיים, וזה מצב קשה פיזית ונפשית אבל אני לא חושבת שצריך להיות לי פה חשש קיומי לחיים שלה.
אני אמתין עם הכרטיסים והחיסונים עד להחלטת הרופא ונראה איך הדברים יתפתחו.

בכל מקרה תודה.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
vamos haifa לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 30.12.17
16777 הודעות, 20 פידבק
   02:35   23.06.11   
אל הפורום  
  19. פשוט עצוב שאת שואלת בכלל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אולי לא חינכו אותך טוב?
אולי לא גידלו אותך כמו שצריך ולא נתנו לך מספיק?
שאת מעדיפה פאקינג לטייל מאשר לעזור לאמא שלך במצב קשה כזה
רוצה להתאורר? לכי לשבוע בסיני, שבוע בצפון,שבוע באירופה.. אבל חודשיים להודו? זה כן סה"כ טיול, תוכלי לטוס עוד שנה.. לא יקרה כלום, החיים לא בורחים, את עדיין צעירה.. מי יודע איך אמא שלך תעבור את הזמנים הקשים האלה?

מצטער על התגובה הקשה אבל זה פשוט מרגיז
למרות הכל לדעתי תטוסי.. לא נראה שאכפת לך כ"כ


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   03:32   23.06.11   
אל הפורום  
  20. דבר איתי כשתהיה במצב הזה סבבה?  
בתגובה להודעה מספר 19
 
   חינכו אותי פי אלף יותר טוב מאשר אותך אם ככה אתה יודע להגיב.

אבל אני לא מתווכחת עם מטומטמים..


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
vamos haifa לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 30.12.17
16777 הודעות, 20 פידבק
   03:38   23.06.11   
אל הפורום  
  22. הייתי במצב הזה  
בתגובה להודעה מספר 20
 
   ובמצב גרוע יותר וויתרתי על דברים יותר גדולים מאשר טיול שאפשר לדחות
ואין פה ויכוח, אין לי שום דבר נגדך.. פשוט הסדר עדיפויות נראה לי הזוי קצת


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   03:39   23.06.11   
אל הפורום  
  23. סבבה...תחזור לפורום שיחות.  
בתגובה להודעה מספר 22
 
  


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
vamos haifa לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 30.12.17
16777 הודעות, 20 פידבק
   04:31   23.06.11   
אל הפורום  
  28. טוב  
בתגובה להודעה מספר 23
 
   אני מאחל בכל מקרה המון בריאות לאמא שלך
סה"כ אמרתי מה שכולם חושבים בצורה קצת פחות עדינה.. אל תיקחי ללב


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
שתיים קסטה ב5 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.7.07
10435 הודעות, 2 פידבק
   12:11   23.06.11   
אל הפורום  
  36. מה הסיפור שלך  
בתגובה להודעה מספר 23
 
   שאלת שאלה ועונים לך ואת לא מקבלת את התשובות
בתאכלס זה לא משנה אם את לא יכולה לעזור כל עוד את ליד אמא שלך
ואת מראה לה שאיכפת לך ממנה היא תהיה מאושרת ותאמיני לי שזה הכי עוזר
לעבור את הדברים האלה!!!
ושלא תביני לא נכון אם תהיי בחול בזמן שאמא שלך עוברת טיפולים תהיי בטוחה
שהיא תתאכזב קצת
וכן הטיול הזה יכול לחכות עוד שנה נכון שעבדת קשה והיה לך שנה כבדה
אבל את יכולה לשים את הכסף הזה בפיקדון להרוויח עליו כמה שקלים ולטוס שנה הבאה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   00:26   24.06.11   
אל הפורום  
  42. הסיפור שלי זה שיש דרך להביע דעה..  
בתגובה להודעה מספר 36
 
   וכמו שהוא הגיב בהודעה הראשונה שלו- זו לא הדרך.
ואני בטוחה שגם הוא ידע לפני שהוא שלח את זה לאיזה תגובה לצפות ממני, זה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות..
זה שאחרי זה הוא התחיל להגיד דברים בצורה יותר נורמלית זה כבר לא משנה לי.
התגובה הראשונה שלו הייתה ממש לא במקום ועובדה שהוא היחיד שהגיב ככה.
ואני לא צריכה לספר לך כמה תגובות שונות ממה שרשום פה קיבלתי לפרטי.. אם מישהו ירצה הוא יגיב, בפועל חלק מהדברים שקיבלתי בפרטי זה של אנשים שעברו משהו מאוד דומה למה שאני עוברת.. ואיכשהו התגובות האלה שונות לחלוטין.

על סמך מה אתה מחליט אם אני מקבלת את התשובות או לא ומה תהיה ההחלטה הסופית שלי? אני בעצמי עוד לא החלטתי מה לעשות..וכשאמרתי דילמה התכוונתי לזה.. מעניין אותי לשמוע דעות, אבל יש צורה ודרך להגיד כל דבר.
והצורה הזאת ממש לא דומה לתגובה הראשונה של הבחור ההוא- זה הסיפור שלי.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
dwyane_wade
חבר מתאריך 11.9.07
5761 הודעות, 2 פידבק
   16:26   23.06.11   
אל הפורום  
  39. את הרבה פחות חכמה ממה שאת חושבת.  
בתגובה להודעה מספר 20
 
   חוצפנית. שאלת לדעות - קיבלת.
פעם הבאה אל תשאלי ותקחי את הדילמות האינפנטיליות שלך למקום אחר.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   00:32   24.06.11   
אל הפורום  
  43. שאלתי לדעות וכתבתי בפירוש:  
בתגובה להודעה מספר 39
 
   "באמת שלא קל לי לחשוב אפילו על ההתלבטות הזאת וזה יכול להשמע פה לאנשים טיפשי שאני בכלל מתלבטת מה לעשות אבל אני מבקשת ממי שמגיב להבין את הרגישות שבנושא, ובגלל זה אני גם כותבת פה ולא בפורום שיחות."

שאלתי לדעות, וכשקיבלתי דעות אני מפנימה את זה ועושה את השיקולים שלי.
לא ביקשת שישפטו אותי, וגם ציינתי בפירוש שאני מבקשת להבין את הרגישות בנושא, גם אם נראה לכם שאין פה מה להתלבט.
לא אתה ולא אף אחד אחר יגיד לי על מה לחשוב ועל מה. שאלתי לדעות וכשקיבלתי אותן הגבתי בהתאם. כשקיבלתי תגובה מכוערת הגבתי בהתאם.
אם הדילמות שלי אינפנטיליות בעיניך אתה מוזמן לקחת את עצמך למקום אחר.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
הכחול הגדול  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 27.12.02
28919 הודעות, 5 פידבק
   03:47   23.06.11   
אל הפורום  
  24. אגב גם שנה הבאה את מסיימת את הלימודים לא? ככה תוכלי לטייל ליותר זמן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   03:55   23.06.11   
אל הפורום  
  26. הלוואי. אני ממשיכה ישר לתואר שני.  
בתגובה להודעה מספר 24
 
   חופשת סמסטר של שנה הבאה אמורה להיות להשלמות לקראת תואר שני.


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אהרון לנון 
חבר מתאריך 12.12.06
7062 הודעות
   11:39   23.06.11   
אל הפורום  
  32. דעה קצת שונה מאחרים פה..  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אני לא חושב שאת צריכה לבטל, פשוט חודשיים זה הרבה, חודש תחת הנסיבות האלה לא יספיק לך? ככה תהיי בבית רוב התקופה שאמא שלך בטיפול, תוכלי גם לראות איך הסתדרו בלעדייך וכו'.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
eliran007 
חבר מתאריך 22.3.02
18453 הודעות
   12:01   23.06.11   
אל הפורום  
  34. כנסי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
יש לי קודם כל שאלה אחת אלייך,
נניח שתטוסי, את חושבת שהמצפון שלך ייתן לך להנות כמו שצריך להנות כשאתצ יודעת שאמא שלך בבית חלשה ותשושה שהטיפולים?
אני רק לא מזמן (חודשיים) איבדתי את סבתא שלי שאולי כולם יגידו מה אני משווה בכלל אבל סבתי למעשה כמו אמא שלי בדיוק, גרה מתחתי, וחלק נכבד מילדותי למעשה גידלה אותי.
וכשאצלה גידלו סרטן זה היה כבר ממש מאוחר מידי והיא ישר הוגדרה כסופנית (לא עלינו ולא על אף אחד).
היה לי ולכל משפחתי כמעט חודש של סבל בלתי יתואר לראות אותה פשוט דועכת ממצב שחודש לפני שגילו את הסרטן היא רקדה בחתונה שלי, ופחות מחודש אחרי החתונה היא נפטרה!

אני חס וחלילה לא מאחל שיקרה משהו כזה שלא תביני אותי לא נכון, אני רק מייעץ להעמיד דברים בפרופורציה,
אני מסכים איתך שזה טיול חשוב לנשמה, במיוחד שעמלת מאוד מאוד קשה במשך שנה לחסוך כסף בשבילו, אבל אני מבטיח לך שהודו לא תיעלם, לעומת זאת רק תתארי מצב היפותטי שבו את בהודו וחס וחלילה מודיעים לך פתאום שיש דרדור במצב של אמא שלך, איך תרגישי? מה תעשי? תקחי טיסה ותחזרי ישר הביתה?
ומה יקרה אם זה יתרחש שבוע אחרי שהגעת להודו? עדיין חתזרי הביתה?
ואם חס וחלילה יקרו דברים גרועים יותר? יהיו לך רגשות אשם מפה ועד הודו!

לפי מה שקראתי עד עכשיו זה נראה שאת אדם טוב, ושאת דואגת לאמא שלך בצורה כנה, ורק מחכה שמישהו יגיד לך שזה בסדר, שאת יכולה לטוס.
את בסך הכול מנסה להרגיע את המצפון שלך שלא מרפה!
המצב מוכר ומובן, אבל אני חושב שמחובתך להישאר בארץ ולעזור בכל מה שמשפחתך תזדקק לו.

ולסיום,
האם אמא שלך היתה טסה לטיול בחו"ל אם את חס וחלילה היית במצב כזה?!?!


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
coffee break 
חבר מתאריך 28.12.05
8590 הודעות
   01:01   24.06.11   
אל הפורום  
  44. אני לא יודעת..כי אין לי מושג מה הולך להיות.  
בתגובה להודעה מספר 34
 
   זה די תלוי במצב שבו היא תהיה.
אני מכירה את אמא שלי ואני יודעת פחות או יותר מה זה חולשה שהיא יכולה להתמודד איתה ומתי זה במצב כזה שהיא צריכה ורוצה שיעזרו לה. מה שאני לא יודעת זה איך הכימותרפיה תשפיע על עליה.

ביחס למצב ההיפוטתי- אני לא יודעת אם זה כי אני משכנעת את עצמי או אובר-אופטימיות או ראיה ריאלית- אבל אני לא מאמינה שנגיע למצב כזה של הדרדרות במצבה, בטח לא כל כך מהר, אבל היה ודבר כזה יקרה ברור שאני טסה חזרה הביתה, גם אם זה ביום שנחתתי.
כמו שאמרתי פה כבר- המצב כיום לפי מה שידוע לי שאין פה שום סכנה לחיים. דברים גרועים יותר אני באמת לא יכולה להעלות על דעתי שיקרו בכלל..ואני באמת חושבת שזה בא מהמקום הריאלי של מצבה..

אני לא מנסה להרגיע את המצפון שלי, אני מנסה להחליט מה לעשות. אני מתייעצת ושואלת לדעתם של אנשים.. בין אם בפורום או חברים קרובים.. ממש לא החלטתי שאני טסה, אחרת לא הייתי מבקשת דעות וכבר היה לי כרטיס ביד. לפי התכנון המקורי בשלב הזה כבר הייתי אמורה להיות עם כרטיס טיסה ביד. אני באמת רציתי לשמוע דעות.. זה שאני מגיבה ומסבירה את עצמי במקרים מסויימים פה זה לא אומר שהחלטתי את דעתי.. זה אומר שיש לי מה להגיב על מה שנאמר.

בנוגעת לשאלה האחרונה- אני בטוחה שהיא לא הייתה טסה אם זה היה קורה לי. אבל אני לא חושבת שאפשר להשוות בין הדברים..


תודה לG_M על החתימה


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
eliran007 
חבר מתאריך 22.3.02
18453 הודעות
   15:34   24.06.11   
אל הפורום  
  47. אני אגיד לך את האמת  
בתגובה להודעה מספר 44
 
את באמת במצב לא קל בכלל, ואני רק מקווה שמה שתבחרי, תבחרי בלב שלם ובלי חרטות!
בכל אופן אני מאחל לאימך המון המון בריאות ואושר!
והלואי שמצבה ישתפר פלאים וכל ההתלבטות הזאת תעלם.
בהצלחה!


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
A_A_A_A לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 24.3.02
8742 הודעות, 1 פידבק
   12:06   23.06.11   
אל הפורום  
  35. את פועלת נכון לדעתי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   השיקול שלך הגיוני לגמרי..
תמתיני עד שתדעו מה קורה ואז תחליטי אם לנסוע או לא..
אם המצב מתייצב אז לדעתי תסעי, ברור לגמרי שאת צריכה את החופש הזה בשביל הנפש, במיוחד אחרי שנה קשה.

גם אני מוצא את הרוגע שלי בחופשות בחו"ל הרחק מכל הבעיות.

אם המצב מחמיר אני בטוח שתדעי לעשות את השיקול הנכון.
ואל תקשיבי להורים הם מן הסתם ירצו שתסעי בכל מקרה..

שנה שעברה הייתי בנפאל וסבתא שלי הייתה במצב קריטי בבית החולים במשך שבועיים.. ההורים החליטו לא לספר לי, רק כשהיא נפטרה הודיעו לי. אבל הייתי
בגובה של 5000 מטר שבוע הליכה לסוף או להתחלה. ממש כעסתי עליהם ועוד יותר
על עצמי, עד היום..

בהצלחה ורק בריאות!


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
cochilao  לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.7.02
11938 הודעות, 7 פידבק
   14:58   23.06.11   
אל הפורום  
  37. זה בעייה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   אני לא אתן את דעתי אבל אספר לך סיפור קצרצר,

לפני כשנתיים דודה שלי נפטרה, הבן שלה היה בארה"ב עד השבוע האחרון של החיים שלה כלומר בדיוק שבוע אחרי שהוא חזר (הזעיקו אותו) היא נפטרה.. הוא קיבל ממנה שבוע של חסד להתרגל לרעיון שהיא עברת לעולם הבא ולהיות איתה בשבוע הזה, אני יכול להגיד לך שבמשך שבוע הוא כמעט לא זז מהמיטה שלה.
אחרי שהיא נפטרה הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו, גם ברגע שמישהו מהמשפחה זרק לו שאלה של מתי חזרת (זה היה בדיוק אחרי שהיא נפטרה כשכולם ישבו מחוץ לחדר בית החולים שבו היא הייתה) והוא אמר ביום X בשעהY שזה היה בדיוק שבוע לפני אותו רגע.. הרגליים שלו קרסו באותה שנייה והוא כמעט נפל.

לבן דודה שלי היה מזל, הוא קיבל שבוע חסד.
לאמא שלך אני מאחל עוד שנים רבות של בריאות ואריכות ימים וכמובן חיים כמה שיותר איכותיים שיהיו לה!

אם את מחליטה לא לנסוע, רק תוודאי שאת שלמה עם ההחלטה ושלא תתחרטי עלייה.

אם את מחליטה כן לנסוע תעשי חיים וכמובן תקני לאמא מתנות יפות כדי שתשמח.

בכל אופן על כל החלטה שלא תקבלי כדאי שתהיי שלמה עם מה שאת בוחרת ובלי חרטות, אני מציע לך אולי לבדוק אופציה לשנות יעד לטיול או לעשות טיול קצת יותר קצר/קרוב כדי שבמידת הצורך תוכלי לקפוץ לארץ מהר.

רפואה שלמה וכמובן תעדכני אותנו מה החלטת


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Spooky 
חבר מתאריך 16.4.02
4528 הודעות
   16:22   23.06.11   
אל הפורום  
  38. לפי דעתי - אין פה בכלל דילמה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.06.11 בשעה 16:29 בברכה, Spooky
 
הודו לא הולכת לשום מקום, ואת הכסף שעבדת בשבילו וחסכת אותו כל השנה אפשר לשים בפיקדון בצד ולהשתמש בו בחופשת סמסטר הבאה.
לפי דעתי את צריכה להישאר בארץ ולעזור להורים שלך כמה שאפשר. לאמא שלך וגם לאבא שלך שעכשיו צריך להתמקד באישתו ופחות במטלות הבית.

כמו שאמרו פה - גם אם תסעי, כל הזמן הראש שלך יהיה טרוד במחשבות של מה קורה בבית. כל יומיים-שלושה תצטרכי להגיע למקום עם קליטה או אינטרנט בשביל לשמוע חדשות ולבדוק אם הכל בסדר. זה לא באמת חופש. זה לא נקרא לנקות את הראש.


והצד האישי שלי:
כאשר הייתי בצבא יצאתי לאיזושהי משימת אבטחה במתקן של חיל הקשר בצפון הארץ. מקום שבשביל לקלוט בסלולרי אני צריך בערך לטפס על האנטנה. אמא שלי יצאה לחו"ל (אם אני זוכר נכון כרופאה של איזושהי משלחת).
ביום חמישי היא מתקשרת אלי מחו"ל ומספרת לי שסבא שלי נפל וקיבל מכה בראש ועכשיו הוא מאושפז בבי"ח והיא בדרך לארץ. מדבר עם המפקדים שלי בצבא כדי שיוציאו אותי מהחור הזה ומספרים לי סיפורים שיהיה אפשר לשלוח לי מחליף רק ביום ראשון. כל הסופ"ש אני מדבר עם אמא שלי שהגיעה בינתיין לארץ ושואל מה המצב של סבא שלי. ביום שבת בבוקר אבא שלי, שגר בצפון, אוסף חייל שיחליף אותי ומגיע בעצמו (!) למתקן בשביל להוציא אותי. חיכיתי אצלו עד מוצאי שבת שיחזרו האוטובוסים ועליתי על אוטובוס לת"א.
כאשר נכנסתי הביתה אמא שלי נכנסת לחדר אחרי ואומרת לי שסבא שלי נפטר ביום שישי בצהריים, ממש דקות אחרי שהיא הגיעה אליו לחדר בבי"ח.
עם יד על הלב, עד היום (10 שנים אחרי) לא סלחתי לאותם מפקדים שלי בצבא שאמרו לי שהכל יהיה בסדר ושאני אצא ביום ראשון.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Suit Up לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 21.9.09
10920 הודעות, 2 פידבק
   23:46   23.06.11   
אל הפורום  
  40. אני חושב שאת צריכה לנסוע.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
קודם כל תשבי לשיחה רצינית עם אבא שלך ותתייעצי איתו.
אמא שלך בטוח תגיד לך לנסוע אבל לאבא שלך יהיה יותר קל לדעתי להגיד לך "אנחנו צריכים אותך תשארי"
בכל אופן במהלך יולי כאשר הטיפול כבר התחיל ואת עדיין בבית תוכלי לראות מה המצב ואם זה קיצוני אז מבטלים ברגע האחרון.

לדעתי תלכי לטייל תהני ותשארי בקשר כמה שיותר עם הבית ככה שבהתראה של רגע את יכולה לעלות על מטוס ולנסוע.

מניסיון שלי סרטן יכול להיות מהיר מאוד אבל לפעמים הוא יכול להיות גם מאוד איטי וזה יכול להיות תהליך ארוך שלא נגמר ודווקא בגלל זה שווה לנצל את הזמן שבו את מרגישה נוח לנסוע כי בשלבים היותר מתקדמים הנוכחות שלך תהיה אפילו יותר חשובה מעכשיו ואם תוכלי להתאוורר כמו שצריך לפני את רק תרוויחי מזה.

רק תחשבי טוב טוב קודם אם את באמת תהיי מסוגלת להנות מהטיול כמו שצריך עם המצב בבית.

בשורות טובות..


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
iRx לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.9.04
9618 הודעות, 2 פידבק
   03:12   24.06.11   
אל הפורום  
  46. משפחה מעל הכל.  
בתגובה להודעה מספר 0
 


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Roei8
חבר מתאריך 24.11.17
4786 הודעות
   16:34   24.06.11   
אל הפורום  
  49. חתיכת דילמה, לא יודע מה להגיד לך  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   קודם כל מאחל לה רפואה שלמה ורק בריאות,
עכשיו אני רואה את זה ככה:
לאמא שלך יש גידול וזה מצב נתון, סביר להניח שכל החיים שלה יהיה לה את העניין הבריאותי הזה, אז מה תעשי כל החיים לא תצאי ותטיילי?
כמו שאמרו פה כבר אם את חושבת שהטיפול עכשיו הוא לא משהו כזה קריטי מבחינת שינוי במצב הפיזי ויותר חשוב אם את באמת מסוגלת לצאת לחודשיים שזה לפי דעתי המון המון זמן ולהנות, אז תעשי את זה. אין פה נכון או לא נכון את מבחינתך צריכה להחליט לפי המצב, מכסימום תקני כרטיס טיסה שמאפשר לך לבטל, אם תראי לפני שאת יוצאת שיש שינוי במצב שלה אז תבטלי את הטיול.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
SomeOne
חבר מתאריך 6.7.07
2887 הודעות, 6 פידבק
   20:04   24.06.11   
אל הפורום  
  50. הכי פשוט להפוך את המצב...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   במידה ואת חס וחלילה פתאום את חולה, ובזמן הטיפול ההורים שלך מחליטים לקחת חופשה של שבועיים כי הייתה להם שנה, מה לעשות, לא הכי פשוטה.

בשיא הכנות, משפחה נמצאת שם בשביל להישען עליה, במיוחד ברגעים קשים, אז נכון שאולי את לא תעזרי יותר מידי, ויכול להיות שהטיפול לא יהיה כזה קשה, לא נראה לי שאלה הנחות שאת צריכה להתבסס עליהם.

מצטער בשבילך על המצב החרבנה. רק בריאות.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
כמה עוד לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.09
234 הודעות, 11 פידבק
   20:18   24.06.11   
אל הפורום  
  52. היחס בן ילד להורה ובין הורה לילד הוא שונה..  
בתגובה להודעה מספר 50
 
   הורה אוהב את הילד שלו אהבת חינם אמתית
ילד להורה זה אחרת


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
כמה עוד לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.09
234 הודעות, 11 פידבק
   20:15   24.06.11   
אל הפורום  
  51. השאלה לדעתי היא  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   במידה ואת כן טסה, כמה פעמים במהלך היום המחשבה שלך תנדוד לארץ
וכשהיא כן תנדוד, האם לא תכנסי למחשבות של "איך טסתי הייתי צריכה ללהישאר וכו.."
אגב אני כן בעד הטיסה
מה גם שזה לא יוסיף לאמא שלך שאת תשארי בארץ ושהיא תרגיש אשמה שביטלת משהו שכל כך כך חשוב לך.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
___________________________________________________________________

___________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות | עגן אשכול
       



© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net