כל הזמן הייתי רואה את חברים שלי מהמחזור גיוס באים ולוקחים דברים וכו' אבל תמיד היו מקבלים ממני את היחס של אח.
האפסנאות אצלנו הייתה פתוחה מאחרי מסדר בוקר ועד ארוחת ערב ומדי פעם (לעיתים רחוקות בגלל ספירת מלאי עד מאוחר יותר)
אכן קרה מספר פעמים שפתחנו את האפסנאות פתאום ב-2 בלילה כי היה מבצע חשוב והיו צריכים ציוד כלשהו פנסים סוללות וכו'...

פעם אחת שסגרתי שבת כל החמישי שישי היה לי שקט כי כולם יצאו מוקדם בבוקר בחמישי והחיים שלי הפכו לחיים שקטים, פתאום ביום שבת בבוקר בשעה 7:00 בבוקר אחרי ששמרתי בלילה
מגיע אלי רס"פ של אחת הפלוגות ואומר לי בוקר טוב דרך החלון בחדר אני צריך פלקטים וטושים שתחתים אותי כי יש לנו דברים להכין.
אמרתי לו חביבי האפסנאות לא נפתחת ויהי מה! היית צריך לחשוב על זה קודם, אני לא עובד אצלך ועובד לפי השעות שלך.
הוא מרוב חוצפה בא ונכנס לחדר שלי ומתחיל לחפור לי שהוא חייב את זה לאיזו פעילות שהם עושים ובלה בלה בלה, אמרתי לו שאם הוא לא יוצא מהחדר שלי
הוא בחיים לא יקבל ממני שום דבר!

מה עשה החוצפן? הלך למ"פ מפקדה ואמר שהם יוצאים לפעילות ושהוא צריך מהאפסנאות משהו, המ"פ הרימה אלי טלפון ושאלה אם אני יכול לעזור לו
או שאני עסוק ואז היא תעזור לו כי גם היא יכולה להחתים וכו'
אמרתי לה שאני לא מעוניין להחתים בשבת בבוקר על פלקטים וטושים כי זה לא לעניין ובעיה שלהם שהם לא היו ערוכים לכך קודם.
היא הייתה בשוק כשהיא שמעה שזה פלקט, ביררה מול הרס"פ ואכן זה היה פלקט ולא ציוד לפעילות.
כמובן שהרס"פ לא הורשה יותר לקבל ציוד מהאפסנאות אלא אם יש לו אישור מהמ"פ שהוא מתקשר לומר לנו שהוא בדרך לקחת ציוד.

הוא קיבל בראש גם והבינו שהאפסנאות זה לא פראיירים.
מה שאני בא להגיד שהכל תלוי במפקדים שלך ועד כמה לך יש את הכוח לנסות ולשנות דברים כי מה לעשות אתה נמצא במקום שהוא אטום.
מקום שלא תמיד מקשיבים עד הסוף גם אם מתחילים להקשיב, אתה צריך לדבוק בדרך שלך ולדעת מתי אפשר לפתוח ומתי זה לא הגיוני לפתוח.
כן גם לפעמיים אתה בתור קצין (בע"ה) תצטרך לקום ולפתוח את המחסנים בשביל להחליף קסדה\חרמונית\טושים.