נמצא עכשיו בסוג של משבר עם מישהי שאני הייתי איתה 5 חודשים, לצערי תפעלתי את עצמי לא נכון בקשר הזה ונתתי לה להרגיש יותר מדיי טוב, יותר מדיי מושלם, יותר מדיי נאהבת. בסה"כ איבדתי את עצמי ואיבדתי את האישיות שלי. היה מובן באיזה שהו שלב שאני אתעורר ואבין שהיא לא טובה לי. נתתי לה למתוח גבולות ולעבור גבולות שלא עושים, אנשים נפרדים בגלל סיבות כאלה, ואני איפשרתי לה לעשות את זה. כמעט הגענו למצב שאנחנו עוברים דירה ביחד, ופה בנקודה הזאת התפוצצתי, לא יכלתי יותר, נבהלתי, זה לא אני, וזה לא הבן אדם שאני אמור לעבור איתו דירה. לקח לי הרבה זמן ואמרתי לה שאני רוצה להיפרד וזה ניגמר ואני בטוח בהרגשה שלי. היא לאומת זאת עושה הכל בכל דרך אפשרי ובכל אמצעי אפשרי בשביל להשיג אותי חזרה. לא מצליח אשכרה לעמוד על שלי ולהיות חזק עם ההחלטה שלי, היא לא נותנת לי ובדיעבד גם אני לא, למה? כי אני אוהב אותה מכל דבר בעולם הזה, היא עשתה לי כל כך רע ושאין לזה סוף בדקה את הגבולות שלי בכל דרך אפשרית וניצלה את זה לטובתה ואני קיבלתי את זה כמו סמרטוט ריצפה. אז עכשיו אני נמצא במקום כל כך רע שאני לא יודע מה לעשות, מתפלל שתוותר, מתפלל שאני אראה פתאום בן אדם אחר מולי בן אדם שונה, למרות שלצערי אי אפשר לשנות אופי של בן אדם, אנשים לא משתנים , אולי לתקופה מורידים הילוך אבל אחרי זה חוזרים לעצמם ומזה אני מפחד.
אי אפשר ולא יכול לשנות דברים, מצד אחד אני אמור לחשוב על עצמי כרגע ולשלוח אותה לכל הרוחות ולאסוף את הרסיסים שנשארו ממני ולחזור למה שהייתי , מצד שני אני לא רואה את החיים שלי בלעדיה כי היא אשכרה הבן אדם שהכי מבין אותי והכי עושה לי טוב. כל כך הרבה נגדיות ובלבולים בחיים לא הרגשתי. כל כך לא סגור על עצמי ויודע שאני צריך להיות חזק וגבר אבל כל כך קשה וכל כך לא יכול.
זהו פרקתי, כל העניין הזה תוסס כי הוא מתכולל כבר יומיים שהיא לא נותנת לי מנוחה למרות שכולה לקחתי לעצמי זמן של יומיים...מנסה להרגע מנסה להבין ולא מצליח לגבש דעה.אשמח לשמוע קצת עצות ותובנות.
*סורי על החפירה אבל חייב לפרוק את זה איפה שהו
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
