אני ממש זוכר שלפני הרבה שנים, כשהייתי קטן - ראיתי איזה סרט שבו הואשם ברצח אדם שחור, ומרוב שכל הזמן לחצו עליו ואמרו לו שהוא זה שרצח ושאין שום ראיות אחרות לכך שהוא חף מפשע - הוא הבין שמצבו אבוד והודה באשמה, והוא נכנס לכלא למאסר עולם על אף שהוא היה חף מפשע..כבר ביום הרצח של תאיר - היה בתוכי משהו שאמר לי שרומן הוא לא הרוצח! למרות שהיה לו פרצוף של רוצח, ולמרות שהיה לי די ברור שהוא היחיד שהיה בזירת הרצח - משהו בתוכי אמר לי שהוא לא רצח אותה..
בזמן האחרון, יצא לי ממש במקרה לראות את התחקיר שעשו על הרצח, ובו מראים בתסריט של כשעה - הוכחות ברורות לכך שרומן הוא לא הרוצח! וגם הוא - נכנס לכלא רק בגלל שהוא הבין שאין לו סיכוי, אז הוא הודה ברצח..
אני לא בא להגיד עכשיו אם הוא כן רצח או לא, אני לא יכול לדעת בוודאות.. אבל משהו בתוכי אומר לי שהוא לא רצח אותה.. וזה מבין הפרשות שזיעזעו אותי יותר וגרמו לי למחשבות לא מעטות לאורך כל השנים הללו..