לי גם היה חבר מילדות, מכיתה ט' היינו חברים ממש טובים.
שנה שעברה (אנחנו היום בני 27 כמעט) היה פיצוץ, בינו - לבין כל החבר'ה..
את החבר'ה האלה הוא הכיר בשנתיים-שלוש האחרונות..
וכשהוא פגע - הוא פגע בכולם ובמיוחד בי!
הוא במשך תקופה ארוכה אמר לחברים שהוא לא מוכן להתנצל, שהוא לא מודה שהוא טעה, וכולם יודעים שהוא טעה, והוא השפיל אותי מול כולם, הוא קרא לי בשמות והתנהג ממש כמו ילד קטן..
האמת? שהוא סוג של בחור כזה, וזה ידוע שככה הוא יתנהג, וזה מה שלא אהבתי בו, לא רציתי שיהיה לי חבר בן 27 שמתנהג ככה..
הרגשתי שעם השנים אני התבגרתי - והוא לא.. וזה מאוד מפריע להיות חבר של מישהו שמתנהג כמו ילד כל הזמן ועוד אומר עלייך דברים שהם שקריים מול חברים..אבל לא משנה עכשיו מה קרה.. הנקודה היא שאני לא מוכן לחזור לדבר איתו, ולא איכפת לי כמה חברים טובים היינו..
הוא שלח הודעה ביום כיפור, אמר שהוא מצטער על הכל, רשמתי לו בחזרה שאני מקבל את ההתנצלות שלו בברכה..
כל זה כמובן בגלל שיש לנו קצת כבוד ליום הזה ואנחנו מודעים לכך שכל התנצלות ביום הזה מחוייבת להתקבל.. לכן קיבלתי את ההתנצלות - אבל זה לא אומר שנחזור להיות חברים טובים..
מאז יצא לנו להיפגש ממש במקרה איזה יום, החלפנו שיחה קצרצרה - ומאז אני לא רוצה לראות אותו!
ואני אומר לך שאם פתאום הוא יצוץ לי בעבודה או משהו כזה - אני מאוד יכעס..! כי לא בא לי לראות אותו ולא בא לי לתקשר איתו יותר..
תאמין לי יש לי חברים תקופה יותר קצרה ממה שהייתי חבר שלו - שקצת יותר בוגרים ונותנים תמיד הרגשה טובה ואף פעם לא מנסים להיכנס למריבות או משהו.. והוא לא כזה..
תאמין לי שמאז שאני לא מדבר איתו - כל החברים שלו לא מדברים איתו והם הפכו להיות עכשיו החברים הטובים שלי?!
הם הבינו גם שהוא לא כזה אדם טוב כמותם, הוא לא יתן מעצמו כלום, הוא תמיד יתלונן ויכעס - וזה לא מתאים לאף אחד חבר כזה..
בסוף הם נהיו החברים הטובים שלי - במקומו.. ואני הכי מבסוט בעולם!
רכשתי לי 3 חברים ממש טובים ואיכותיים אל מול חבר אחד מגעיל וזבל שלא יודע להתנהג..
