אחרי שיחה עם זוג נחמד במשך 5 שעות בסקייפ שהיגר לקנדה וחי שם כבר שנה. נתן לי אחלה דרך להגר לשם.כמו שאתם בטח זוכרים: בן 23 חברתי בת 24.
הדרך החדשה לא קלה ולא פשוטה ואפילו מפחידה, אך היא הרבה יותר ריאלית ובר השגה.
הדרך היא להגיש בקשות עוד כאן מהארץ למכללות בקנדה,על מנת ללמוד במסגרת דיפלומה. לא תואר יקר שעולה יותר יקר מהכסף שיש לי ולחברה שלי ביחד.
אלא תעודת דיפלומה של לימודים של שנתיים, ששכר הלימוד הוא 15K לשנה. (יקר, אך סכום הרבה יותר הגיוני מתואר)
ברגע שהתקבלתי.. אבקש ויזת סטודנט לאחר שאסביר לשגרירות קנדה שאני רוצה ללמוד במסגרת הקורס הזה בקנדה כי הוא מעניין אותי ודיפלומה של שנתיים זה מסלול הרבה יותר רלוונטי לי.
ברגע כשאגיע לקנדה (נגיד חודשיים לפני) אחפש דירה וחברתי (או שנתחתן אם יש צורך לפני הנסיעה) תקבל אישור עבודה בקנדה לזמן שאני לומד.
היא תחפש עבודה במסגרת ה SKILLED WORKER שלאחר שנה בעיסוק המקצוע שנמצא ברשימה של הנוק (רשימה גדולה) היא תקבל את ה Skilled worker ותוכל להגיש בקשה לPR.
בזמן שאני לומד והיא מפרנסת את שנינו.
לאחר שהיא תקבל את הPR - סיכוי גדול שתקבל אם תעבוד באחד המקצועות ויש לנו משפחה רחוקה אוקראינית שם שתוכל להעסיק אותה באחד המקצועות שקשורים לתיירות (ונמצאים ברשימת הnoc) אקבל גם אני PR כבן זוג שלה.
לאחר שנסיים לעבוד היא כבר תוכל ללמוד עם מלגה כי אנחנו נהיה כבר תושבים קבועים.
מה דעתכם? דרך ריאלית יותר?
הצעות? כיוונים?
הקאצ' הוא לשכנע את קצין ההגירה כאן בארץ לאחר שהתקבלתי למכללה שם למה אני דווקא רוצה ללמוד שם. צריך לגרום לו להאמין לי שאני עושה את זה למטרת לימודים - כדי שבעתיד אחכ אגיד לו שהתאהבתי בקנדה.
אבל הוא ישאל אותי "אז למה אתה לא לומד תואר בארץ שהוא יותר זול?"
צריך לחשוב על תירוץ...
נגיד שאני רוצה ללמוד חינוך - חשבתי לומר לו שבארץ זה לוקח 4 שנים. ולי יותר מתאימה דיפלומה של שנתיים במקום נחשב בקנדה ובמסגרת הדיפלומה יש הרבה קורסים שמעניינים אותי מאוד שאין אותם בישראל.
במקביל כשבת זוגתי תהיה איתי בראיון - אומר לו שיש לה משפחה מאוקראינה שהיא תוכל לעבוד אצלהם במשרד נסיעות בטורונטו וזו תהיה הזדמנות טובה להיות עם משפחתה + לא להפרד ממני.
עכשיו אם (ורק אם) מותר לומר לו שאולי אחכ ארצה ללמד בבית ספר בקנדה אגיד לו שלדעתי להיות מורה זה שליחות ובלה בלה והייתי רוצה ללמד במסגרת חינוך לא ישראלית כי אני לא מסכים עם הרבה דברים של משרד החינוך ובלה בלה.
אבל זה רק אם - זה בסדר להגיד לו שאולי יש לי שאיפה לעתיד.
אם אין, פשוט אגיד לו כמה שדיפלומה של שנתיים זה מתאים לי + חברה שלי רוצה להיות בחיק משפחתה שם + המסלול שמציעה המכללה הוא יותר מתאים לי ממסלולים כאן בארץ.
זהו בגדול. שוב, אם יש הצעות - אשמח לשמוע