לדור הזה, שמטריד רבים בעולם המערבי, הוצמדו כינויים צבעוניים: הדור האבוד (המושג המקובל בארצות הברית), המילניאלס (אלה שהתבגרו כשהתחלף המילניום), דור ה־Y (שהגיע אחרי דור ה־X), דור הקנגורו (שנישא בכיס הקדמי של אמא קנגורו גם בבגרותו), דור הבומרנג (שחוזר הביתה להורים), NEETS (ראשי תיבות של Not in education, employment or training - לא עובדים, לומדים, או נמצאים בהכשרה), דור האלף יורו (השכר החודשי הממוצע שלהם באירופה בשעה שהמושג נטבע; היום הם יכולים רק לחלום על הסכום הזה). "הדור המיותר", מציע לי לכנות אותם הפסיכולוג דן דולברגר. "בעיני הסביבה הם חסרי משמעות".

אבל לא משנה איך תקראו להם, הדור הזה הוא החמצה גדולה. רבים פוטרים אותם כילדים מפונקים, תלותיים ופגומים, ודורשים שיתבגרו. פוליטיקאים ומקבלי החלטות נוטים להתעלם מהם, לפחות עד הבחירות. אולם ההרס הסיטונאי של הפוטנציאל שלהם עלול לשאת תג מחיר כבד מאוד בעוד עשור או שניים, כאשר בני הדור הזה יצטרכו לתפוס את מקומם בלב היצרני של הכלכלה, הפוליטיקה והחברה - ולא יוכלו. במקום עמוד שדרה חברתי נקבל עקמת. הם יהיו עניים מדי ומיואשים מדי.

להמשך, במקור: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612371,00.html

...ובאותו עניין: