אני מעל חצי שנה גר במילאנו, הגעתי לכאן בכדי לנסות להתקבל ללמודי אדריכלות ובמקביל התחלתי לעבוד באל על.
אחרי שעשיתי לפני שבועיים את המבחן קבלה היום הודיעו לי שלא התקבלתי.
אני דיי חרשתי ולמדתי טוב והייתי עם עצמי בטוח בכמעט מאה אחוז שאני אתקבל וכמובן שקיבלתי את זה בשוק רציני.כרגע זה מאוד הוציא לי את האוויר מהמפרשים, אני יודע שהדבר היחידי כמעט שמעניין אותי ללמוד זה אדריכלות, ועל פי שהפקולטות בארץ לא רעות בכלל אני רוצה לעשות את זה בחו"ל.
כרגע טוב לי כאן, יש לי עבודה, ופחות או יותר חבר'ה, אחלה דירה עושה כסף טוב וטס לארץ לפחות כל שלושה חודשים לביקור, פלוס אופציות לטייל בכל אירופה בזול ובזמינות מטורפת. סה"כ חוויה, גם מבחינת שפה אני מדבר איטלקית ברמה מספקת.
העניין הוא שלפני שבחרתי מילאנו שקלתי המון אופציות, חלקן עד היום נשארו עדיפות על מילאנו, מקומות כגון ארה"ב שפסלתי בגלל יוקר הלימודים המטורף (סביב ה-20 אלף דולר לשנת לימודים), ברלין (כי חייבים לעבור מבחן שפה בגרמנית ברמה גבוה יחסית), ברצלונה (כי הלימודים בספרדית והפקולטה נחשבת לטובה מאוד אבל גם אולי להכי קשה באירופה) והונג קונג שמחוסר מידע לא הלכתי על האופציה.
כרגע עצם העובדה שאני עובד כבר באל על יכולה אולי לפתוח לי דלתות בהמשך בכדי לעבור למקום אחר ולהבטיח לעצמי מקום עבודה עם שכר טוב וטיסות לארץ.
כרגע אני שובר את הראש מה הלאה. זה טרי, רק היום קיבלתי את התשובות, אבל אני מרגיש כאילו כל הקלפים ניטרפו למרות שמנטאלית ניסיתי להכין את עצמי ליום כזה שיגיע.
מה אתם אומרים?