ערכתי לאחרונה בתאריך 20.12.13 בשעה 01:50 בברכה, Stellar
לא יודע מי זוכר את הנושאים הקודמים שפתחתי כאן, אבל מי שכן אז זה ממש סיפור בהמשכים.אני גר במילאנו כבר תשעה חודשים. כעקרון הגעתי לכאן בכדי לנסות ולהתקבל ללימודי אדריכלות, על הדרך התחלתי לעבוד כאן באחלה עבודה שמכניסה כסף כמו שלא ארוויח כנראה עד אחרי התואר.
בספטמבר התבשרתי שלא התקבלתי ללימודים למרות שהשקעתי מאוד בלימודים למבחני קבלה. חשבתי מראש מה אעשה בסיטואציה הזאת אך האמתי שלא הייתי מוכן אליה בכלל מכיוון שניסיתי לעשות הכל כדי שאתקבל.
לפני חודש+ ביקשתי מהבוס שלי העברה לברצלונה, שבעצם הייתה העיר שרציתי לעבור אליה אחרי שהשתחררתי, אך מפה לשם התגלגלתי למילאנו ממספר סיבות. כרגע המעבר קצת תקוע, והסיכוי לכך שהוא יתבצע הוא 50/50 מסיבות שלא תלויות בי.
בחודשיים שלושה האחרונים מתפתחת אצלי הרגשה שאולי לנסות ולהשאר במילאנו אם המעבר לא ייצא לפועל יהיה טעות וקצת כפייה עצמית.
אפשר לאמר שהחלום שלי היה ללמוד בחו"ל, לגור בחו"ל ולהנות מכל החוויה, אך אני חושב שמילאנו זה לא המקום בשבילי. ולא היה לי ספק שהתגלגלתי למילאנו כאופציה ב' ולא עדיפה.
לעיר הזאת, כמו גם ללימודים פה ישנם הרבה חסרונות, אך גם מספר יתרונות, אך לצערי מספר החסרונות עולה על היתרונות כשמגיע להרגשה האישית שלי. והבעיה עכשיו היא מה אני אעשה אם אקבל תשובה שלילית לגבי המעבר לברצלונה (מה שיבטל את הסיכוי שלי לעבור לכל מקום אחר דרך העבודה).
אני משחק בעיקר עם ההשוואה שבין לחזור לארץ או להשאר פה במילאנו. שתי אופציות שלא מרגישות לי עדיפות ממספר סיבות, בפשטות אחלק אותן לסעיפים של בעד ונגד 'לעזוב לארץ את מילאנו ולחזור לארץ' :
נגד : העבודה מעולה לסטודנטים ומכניסה משכורות מעולות, התעודה של האוניברסיטה כאן יותר נחשבת מבארץ, בכללי יש פה חשיפה הרבה יותר גדולה לתחום שאותו אני רוצה ללמוד.
בעד : אני לא נהנה מהמקום - כלומר זאת לא לגמרי החוויה שרציתי, הלימודים בארץ הם גם ברמה גבוהה וניתן לעשות חילופי סטודנטים עם פקולטות מעולות ברחבי העולם, באיזשהו שלב האיטלקים נהיים בלתי נסבלים לחיות בקרבם, תמיכה כלכלית יותר רחבה של ההורים, בארץ יש הרבה יותר עבודה בתחום בסיום הלימודים לעומת כאן שאין עבודה ב-כ-ל-ל, הרבה אנשים שחיים כאן ולומדים כאן למדו להנות מהמקום אבל גם מודים שזה לא המקום האולטימטיבי בכלל ולא החוויה האולטימטיבית אלא הם פשוט כבר התחילו אז הם יסיימו משהו שאני לא רוצה להרגיש.
אמנם אני עוד לא בנקודה שבה אני צריך להחליט, ואולי גם לא אגיע אליה בתקווה שאעבור לברצלונה, אך עדיין אני לא יכול שלא לחשוב על היום הזה כשיגיע, וכשהוא יגיע אני אהיה חייב לדעת מה אני רוצה לעשות בהקדם האפשרי.