כן, זה לא קל, היא נסעה ל 4 חודשים לדרום ומרכז, וכן, יש ימים מאוד קשים שאתה רואה תמונות שלא מוצאות חן בעיניך
אבל אתה תמיד זוכר שהיא אוהבת אותך, ובדיוק כמו שאתה לא היית עושה דברים שיפגעו בה, ככה היא לעולם לא תעשה דברים שיפגעו בך, יש את אלה שבוגדים ויש את אלה שבוגדות.
אם אתה אומר לעצמך " עדיף לי להיפרד ממנה כבר עכשיו" אז לפי דעתי תבחן בכללי את מערכת היחסים שלך איתה.
אם אתה מסוגל לחיות בלעדיה אז אתה מבזבזאת הזמן שלך עליה, אבל אם אתה חושב עליה ומבין שאתה לא תוכל להעביר יום בלעדיה, אז מה זה 3 חודשים לעומת חיים שלמים.בסופו של דבר, נקודת המבט השוביניסטית שלך מוטעית, כי היא הייתה בן אדם עוד לפני שפגשה אותך, זה שאתה מרגיש שאתה צריך להגן עליה זה בסדר, אבל את תבטל את העצמאות שלה ואת העובדהשהיא עצמה יודעת טוב מאוד איזה החלטות לקבל.
גם אני חושב שחברה שלי יחסית תמימה ביחס לשאר האנשים (במיוחד הגברים ) שנמצאים באזורים האלה, אבל היא מוכיחה לי כל פעם מחדש שהיא לא פראיירית בכלל.
אל שתכח שנשים ישראליות מכירות טוב את הגברים הישראלים,
מה ההבדל בין בחורה שישלה חבר ומתחילים איתה במועדון בתל אביב לבין בחורה שיש לה חבר ומתחילים איתה במסיבה מקסיקו?
אין הבדל כלל! אם היא תסנן בארץ היא תסנן גם בחול.
הכי חשוב זה לסמוך עליה ולתמוך בה!
בהצלחה חבר, ואין לך מה לדאוג בכלל.