בצבא הייתי מנהל רשת 5 שנים (שנתיים בקבע) ויצאתי משם ישר לאוסטרליה כך שלא ממש יצא לי לעבוד בשוק הפרטי בארץ.

אני מאוד מתגעגע לארץ ורוצה לחזור, הפחד שלי זה לא למצוא עבודה בתחום עם שכר נורמלי, כרגע אני מרוויח בערך 20 ברוטו, ברור לי שאני לא ירוויח את אותו סכום בארץ, לכן אני מכוון לכיוון 10-12 ברוטו כדי לשמור על רמת חיים נורמלית (לאישתי יהיה קשה למצוא פה עבודה בהתחלה).
אני מאוד ציוני וקשה לי לחיות בגולה אבל מצד שני צריך לדאוג למשפחה שלי ולרווחה הכלכלית שלהם, וזה בחירה מאוד קשה.

אשמח אם מישהו יכול לעזור לי ולתת לי כיוון כללי מה רמת השכר בארץ כרגע למישהו כמוני?
למי כדי לפנות ולשלוח קורות חיים ומאיזה חברות להמנע?

שנית, נראה לפעמים שהתלונן הפך להיות סוג של מוסכמה חברתית בישראל. אם אתה לא מתלונן על יוקר המחיה, לא רק שאתה לא בסדר, אתה פשוט לא מגניב. מי שיגיד שדווקא טוב לו והוא מסתדר, עלול להיות פתאום אויב, כי הוא יוצא נגד הבון-טון הכללי, נגד תמונת מציאות שאנשים רבים מחזיקים בה, והחלפתה כרוכה בכאב רב.

אז אני מציע לא להתרגש. קדיים יש תמיד בחיים, אבל האמת היא שחוץ מלהימנע ממצוקה (ומי שרוצה לחשוב על מצוקה, מוזמן לצאת ממדינת תל-אביב, ורצוי גם ממדינת ישראל, כדי לקבל פרופורציה), מה שחשוב הוא לחיות חיים עם משמעות. אז במסגרת הזו יש משפחה, יש תחושה של בית, של מסגרת לאומית וגם של תחושת הצלחה. יהודי שיחשוב שבישראל הסיכוי של אלה להתממש הוא גבוה יותר, כנראה לא טועה. לכן אני אומר, חזק ואמץ. הדברים מסתדרים לרוב אצל מי ששוקד לסדר אותם ואצל מי שיש צורך. לך יש משפחה, כך שיש לך מניע חזק ולכן סיכוי יותר טוב להצליח. אני לא יודע לגבי רמת שכר אבל לפי מה שאני מכיר בהחלט יש ביקוש. לגבי אשתך, אנגלית ברמה של נייטיב ספיקר היא יכולת נצרכת מאוד - אני בטוח שהיא תמצא עבודה. אם המגורים יהיו באיזור ירושלים וקיים רצון לעבוד במגזר שלישי, אולי עם השקה לעולם העסקי, אז אולי אוכל לסייע.