ערכתי לאחרונה בתאריך 09.11.17 בשעה 13:42 בברכה, Avi139
אבל איפשהו זה חסר לי כי תואר פורמלי גם ב"מדעי שקר כלשהו" עדיין מציג אותך יותר כמישהו שבקיא גם אם זה לא קשור לקריירה שלך. זה יותר כתכתיב חברתי וממה שמצפים ממך, מאשר משהו שאתה משדר החוצה.
אז נכון שאפשר להתעלם מההרגשה ולהגיד בצורה יהירה "אני שם פס על מה חושבים" אבל כפי שאמרתי, זה יותר הרגש הפנימי שלך מאשר מה אחרים חושבים (כי לי נגיד מעולם לא היה אכפת מה אחרים חושבים).אסייג ואומר שאישית מעולם לא ביקשו או שאלו אותי אם יש לי תואר, למען האמת זה גם לא עיניין אף אחד כי כבר קרה לי ש"חטפו" אותי מחברת ענק אחת לחברת ענק אחרת ועדיין מקבל הצעות מפתות ממתחרות צבעוניות ומובילות בהייטק העולמי, אבל אף אחד לא מתעניין בתואר.
כשאתה מביא SKILLS SET וניסיון, זה מה שמעניין אותן, ובהתחלה האמת שהתגאתי בכך שבזכות הכישורים שלי צברתי ניסיון, כי אני רואה מה חבריי (בוגרי מדמ"ח) עוברים ע"מ להתקבל, חלקם עברו גיהנום עלי אדמות כדי להתקבל לחברות הטכנולוגיה המובילות כי כולם אמרו להם בהתחלה שהם "צריכים ניסיון" ולא ממש שמו על התואר שלהם (פרדוקס הביצה והתרנגולת המוכר לכולם).
אז בהחלט חשבתי שזה היה קיצור דרך מעולה לצבור ניסיון רק ע"ב הכישורים שאני מביא לחברה, כי חסכתי "בזבוז זמן" של 4\8 שנים לתואר.
אבל אם אתה אדם שמחשיב את עצמך אינטלקטואל ורציונלי, אתה תמיד תרגיש שמשהו חסר, וזה כמובן תואר כלשהו, וככל שתתבגר אתה תרגיש שזה יהיה קשה יותר להכנס ללימודים, גם כי עברו מיליוני שנים מאז הפעם האחרונה שישבת על ספסל הלימודים, (גם אם אתה אוטודידקט כמוני לדוגמא) וגם כי יש לך צרות וכאבי ראש אחרים בחיים.
לך על זה כל עוד אתה צעיר, אלא אם אתה בונה על קבלת ד"ר לשם כבוד מתישהו בחיים (כמו פרס). 
“I love my haters, they rage and rage and all they do is spreading my word”
― J.Y
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
