אני חי ונושם טכנולוגיה וכמו רבים כיום גם אני מגדיר את עצמי "מולטי-דיסציפלינרי" (או מולטי-פוטנציאלי כמו בהרצאות ה-TED המפורסמת ההיא). בכל מקרה, מבחינתי בהייטק הכל בינארי, או שהעובד פעיל והוא 1 או שהוא פסיבי והוא 0 (מדבר בכללי, הכוונה לא ל"אתה אפס" או משהו כזה חלילה).
אלו שלא יוצאים מאזור הנוחות שלהם ובאים רק NINE TO FIVE כנראה עושים זאת בשביל השכר וזהו, יש לי כמה חברים כאלה וזה בסדר.
אבל אני במיעוט המשוגע והשרוט הזה שתמיד חיפש לצאת מאיזור הנוחות ולהתערב \ לעזור \ להוביל \ לקדם גם תחומים ופרוייקטים אחרים שלאו דווקא קשורים לצוות או למחלקה שלי, אבל מצד שני בחברות הגדולות כמה שמעודדים את זה, עדיין יש גבולות גזרה מסויימים שאתה לא יכול לחרוג מהן כי עדיין צריך לשמור על העבודה הרציפה ותחומי האחריות שלך.
בסטארטאפים אמנם יש חופש ואתה יכול להחליף כמה כובעים, אבל השכר לא גבוהה כמו בחברות הגדולות, אז אין נקודת ביניים, לפחות כך זה מרגיש לי.
מה שאני מנסה להגיד זה שאם אני כבר בהייטק, מעדיף להשפיע ולהוביל משהו שיתן לי סיפוק וגם יאפשר לי להשאיר חותם, אחרת ללכת מ9-6 לעבודה אפשר בכל תחום אחר שהוא לא הייטק (בשביל כסף).
אני מעדיף לעשות משהו משמעותי ומבחינתי כסף זה רק תגמול \ בונוס.
“I love my haters, they rage and rage and all they do is spreading my word”
― J.Y