אני לא מומחה בתחום, אבל כן קורא יותר מהאדם הממוצע.1. לא ברור מאיזה כמות נוגדנים אתה נחשב לחסין. שאלתי מספר רופאים שחלקם חברים והם אמרו שמאוד קשה לקבוע רף מסוים. גם הנוגדנים שמקבלים מהחיסון או מההידבקות היא שונה בין אדם לאדם. אדם אחד יכול לפתח נוגדנים לטווח ארוך יותר מאדם אחר. אותו כנ"ל בכמויות. זה למעשה, שונה גם בין וריאנט לוריאנט עד כמה שאני יודע.
2. לא ברור לכמה זמן הנוגדנים הללו מחזיקים מעמד. אפשר לטרטר אותך ולבקש בדיקת נוגדנים על חשבונך כל שבוע - האם היית מסכים לזה? כנראה שלא.
3. אם כל אזרח יתנהל בצורה עצמאית משלו ויספר את הסיפור שלו, זה פתח לרמאויות אינסופיות. כבר היום, אנשים משקרים בנוגע לקורונה.
4. זה שהמחלה לא משפיעה עלייך, זה נחמד. שאתה מקבל את המחלה, אתה מדבק. עד שיש תמסינים לפעמים עוברים להם כמה ימים שבהם, אתה עלול להדביק אחרים מבלי שאתה יודע.
5. בפועל, אם מסתכלים על המספרים קצת, קשה להתווכח עם זה שסטטסיטית, היום, עדיף להיות מחוסן מאשר לא מחוסן. מה יקרה בעתיד ומה השלכות החיסון? אני לא יודע. אני גם לא יודע מה ההשלכות להיות חולה קורונה בעתיד. הכל טוב כל עוד אתה עובר את זה בקלות. אבל באותה מידה, אלה שלא התחסנו וסיימו את חייהם מחוברים לאקמו לא האמינו שזה יקרה להם.
6. בוא נסתכל קצת יותר במאקרו על הקורונה. נעזוב שניה את המחלה, האשפוז, החיסונים ועוד. הפגיעה של הקורונה בכלכלה היא רצינית מאוד. הפתרון שלחסן את כולם בבהלה הוא פתרון נכון בזום אווט בגלל אלמנט הזמן וההתפשטות המהירה של המחלה כאשר היא מתפרצת. תאר לך שהיית בעל חברה והיה לך עובד כמוך שהוא די פצצה מתקתקת. הוא יכול בין לילה להשבית לך את כל המשרד. לשלוח אנשים לבידוד ולגרום לנזקים כלכליים חמורים. אותו אדם, אם יש לו ילדים, עשוי להשבית גן ילדים שלם או כיתה לשמה בבית ספר (ואת חלק מההורים כתוצאה מכך). ואם אין די בכך, הרי שהדבר רקורסיבי. אם הילד שלך נדבק, כל הילדים בגן עושים בדיקה. אם גם הם נדבקו, התא המשפחתי שלהם צריך לעשות בדיקה וחוזר חלילה.
אם כל אחד יפעל לפי ראות עיניו ויצפה לקבל גמישות מירבית בהתאם לאגנדה שלו, הרי שזה פתח לצרות. אין למשרד הבריאות מספיק כח אדם לטפל בכל גחמה ולכן, שולחים את מי שאפשר להתחסן. עכשיו מדברים על לחסן בני 5-11. להגיד לך שזה נשמע לי כמו הדבר הנכון? לא. אבל אני לא רופא ואני לא ראש ממשלה. אולי אם הייתי בנעליים שלהם, זה היה נשמע לי הדבר הנכון.
7. קשה מאוד לנצח את הקורונה מבלי לעשות שום דבר. בעבר, נהגו בתרבות הסגרים והיום, נוהגים בתרבות החיסונים. שוב, אני לא חסיד של חיסונים.
אבל מצד שני, אני לא חסיד של סגרים ושל פגיעה רצינית בכלכלה. אני מסכים שלהתחסן כל איקס חודשים זה לא פתרון והממשלה מבינה שכל חיסון נוסף שכזה יהיו פחות אנשים שיסכימו לקבל אותו. אני חושב שמצד שני, הממשלה צריכה קצת חמצן. היא די קמה בזמן שהגל הזה קרם עור וגידים.
המסקנה שלי מכל הדבר הזה הוא לא להסתכל רק על עצמך. מקבלים את ההחלטות בהסתכלות קצת יותר רוחבית. מסתכלים על הכלכלה, על החיים עצמם. במצבים כאלו, מן הסתם שישנם אנשים שנפגעים מההחלטות.