הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת האשפוז הסעודי לאחריות קופות החולים) – האשפוז הסיעודי אינו כלול כיום בסל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים והוא ניתן ע"י משרד הבריאות. קבלת הסיוע במימון האשפוז הסיעודי כפופה למגבלות תקציב המיועד לנושא במשרד הבריאות וכרוכה בתקופות המתנה משמעותיות עד למימוש הזכאות.בנוסף, השירות ניתן בכפוף לתשלום השתתפות עצמית של המתאשפז ובני משפחתו, היכולה להגיע לאלפי שקלים בחוש. נפל בקריאה טרומית.

הצעת חוק מניעת זיהום קרקע וטיפול בקרקעות מזוהמות - מטרת החוק היא להגן על הקרקע, לשמרה ולשקמה כמשאב ציבורי, להגן על משאבי המים ועל בריאות הציבור, למנוע ולצמצם זיהום של קרקע, בין היתר באמצעות קביעת הוראות למניעת זיהום קרקע, ביצוע בדיקות,שיקום וסילוק של קרקע שזוהמה. עבר קריאה טרומית.

הצעת חוק קביעת הזמן (מועד סיום שעון הקיץ) - הסיעה הובילה את המאבק הציבורי להארכת שעון הקיץ. על פי ההצעה שעון הקיץ יוארך עד הראשון בנובמבר. צמצום שעה שלמה של אור עולה מיליוני שקלים למשק,מבזבז אנרגיה,מגביר את הסיכון לתאונות דרכים ופוגע באורח החיים של כולנו. החסם העיקרי להצעת החוק הוא התנגדותן חסרת ההיגיון של המפלגות החרדיות. בעקבות הצעת החוק והלחץ הציבורי החליט שר הפנים לקדם הצעה ממשלתית שתאריך את שעון הקיץ עד תחילת אוקטובר כלומר בשבוע שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ההצעה אינה מספקת ולכן המאבק בנושא ימשך. בשלב ישיבות הוועדה.

הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג – החוק והפסיקה בישראל הכירו זה מכבר בזכויות הפנסיה, שצבר אחד מבני הזוג , כנכס משותף של בני הזוג, במידה ונצבר במהלך החיים המשותפים. למרות זאת, חוקי הפנסיה ממשיכים להתייחס לזכויות הנצברות כאל זכויות בלעדיות של העמית שעל שמו נצברו. הצעת חוק זו באה לשנות את המצב ולאפשר חלוקה אמיתית של זכויות פנסיה כחלק מפירוק השיתוף בין בני זוג. הצעת החוק יוצרת חלוקת רוחב של הזכויות, באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג "תיק" פנסיה עצמאי, אותו הוא יוכל להמשיך ולנהל ואף להוסיף ולצבור זו זכויות. בשלב ישיבות הוועדה.

הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – הודעת תשלום קנס בשל חניה במקום אסור) – חוק חניה לנכים מתיר לרכב הנכה לחנות בניגוד לחוק, בתנאים מסוימים. בשנים האחרונות פקחים של הרשויות המקומיות רושמים דוחות חניה לנכים שלא בהתאם להוראות החוק. ידוע כי דוחות החניה הפכו למקור הכנסה עיקרי עבור הרשויות המקומיות וכמו כן, אף ידוע כי הכשרתם של פקחי החניה מטעם הרשויות אינה מעמיקה ויסודית כשל השוטרים. כתוצאה מכך, הפקחים אינם מודעים כראוי להוראות חוק חנית נכים. על פי החוק הסמכות למסור הודעת תשלום קנס לגבי רכב הנושא תג נכה תהיה בידי שוטר בלבד. בשלב ישיבות הוועדה.

הצעת חוק לסיוע ולעידוד יצור מזון לחולי צליאק – מטרת החוק לתמוך בחולי הצליאק בישראל ולאפשר להם היצע מזון ראוי וכן נגישות והשתלבות בקהילה. עלויות היצור של מזון ללא גלוטן הן גבוהות יחסית לעלויות היצור של מזון "רגיל" ושוק צרכני מזון זה נחשב לשוק קטן ולכן אין אינטרס כלכלי בייצור מוצרים אלה. הצעת החוק מטרתה להעניק לחולי הצליאק הנזקקים תמיכה כלכלית שתאפשר רכישת מזון ללא גלוטן שמטבעו יקר יותר וכן לתת תמריצים ליצרני המזון, יבואני המזון ויצואני המזון לייצר ולמכור מזון ללא גלוטן בישראל. בשלב ישיבות הוועדה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטור מארנונה למסגרות שיקום לנכי נפש)– מטרת הצעת החוק לתת פטור מארנונה כללית למסגרות אשר מספקות שירותי שיקום לנכי נפש בהתאם לחוק לשיקום נכי נפש בקהילה. החוק אינו מבדיל בין מסגרות המופעלות על ידי גורם פרטי או מלכ"ר. הצעת החוק בשלב בישיבות הוועדה.

הצעת חוק הגנת הסביבה שימוש מושכל במשאבי הטבע (שימוש חוזר במי דלוחין) – מטרת הצעת החוק היא לאפשר התקנת מערכות מי דלוחין בבניינים, לצורך שימוש חוזר במי דלוחין למטרות השקיה, הדחת אסלות כך שייעשה ניצול מיטבי של משאבי המים. על פי הצעת החוק כל בנין שיבנה, החל מיום תחילת החוק, יחויב בהתקנת מערכת מי דלוחין. בשלב ישיבות הוועדה.

הצעת חוק החברות (תיקון – הסדר נושים בפיקוח בית המשפט) - הצעת החוק כוללת , בין השאר, חובת מינוי נאמן מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" בגובה של יותר מ- 10% מהחוב. בהצעה נקבע גם כי אישור הסדרי חוב ייעשה בפיקוח הנאמן ויאושר בתיאום עם הממונה על שוק ההון ורשות ניירות הערך. אישור החוק ישים סוף להונאה של החוסכים לפנסיה על ידי בעלי ההון במשק. בשלב ישיבות הוועדה.

חוק הגנת הצרכן ביטול עסקה לתקופה קצובה להלן החוק העיקרי - בשנים האחרונות אנו עדים לגידול במספר העסקאות הצרכניות בהן דורשים עוסקים מצרכנים להתחייב לעסקה לתקופה ממושכת כתנאי להתקשרות. לא פעם מעוניין הצרכן לבצע עסקה לקבלת מוצר או שירות לתקופה קצרה יותר מזו הנדרשת על ידי העוסק. מצב זה פוגע בחופש ההתקשרות של הצרכן מאחר ואפשרותו לקבוע את תקופת ההתקשרות עם העוסק בה הוא חפץ הינה מוגבלת. מוצע אפוא לאסור על עוסק להתנות התקשרות בעסקה עם צרכן בכך שהעסקה תהיה לתקופה קצובה, כהגדרתה בסעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981. יחד עם זאת, הצעת החוק אינה פוגעת ביכולתו של עוסק להציע לצרכן התקשרות בעסקה לתקופה מסוימת בתנאים אטרקטיביים, ככל שהצרכן ירצה בכך. מוצע לקבוע שעוסק שהתנה התקשרות בעסקה בכך שתהיה לתקופה מסוימת, יראו תנאי כאמור כבטל, ובית המשפט יוכל לפסוק לצרכן פיצויים לדוגמא, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים שקלים חדשים.

חוק עבודת נשים תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של הבעל - לאחר מלחמת לבנון השנייה, ולאחר סיום הליכי הפקת הלקחים מהמלחמה, מתברר כי הצבא יאלץ להרחיב את מסגרת שירות המילואים שקוצצה בשנים האחרונות. לכאורה הנושאים בנטל המילואים הינם גברים המשרתים בשירות מילואים פעיל, אך בפועל מי שנושאות בנטל המילואים לא פחות מחיילי המילואים עצמם הן בנות הזוג של המשרתים במילואים, אשר במהלך המילואים מוטלת עליהם עבודה כפולה ומכופלת. נשים אלו נאלצות למלא אחר כל התחייבויותיהן האזרחיות בעבודה, ובנוסף לשאת בנטל הטיפול בילדים ובבית כל זאת כשבעליהן נעדרים עקב שירות מילואים. במהלך חומת מגן נקבע נוהל דומה לפיו, כל אישה שבעלה שירת במילואים בתקופת המבצע יכלה להיעדר שעה מעבודתה. אמנם נשים פטורות משירות מילואים לאחר שהן יולדות ילדים, אולם קיימת תופעה של התנדבות נשים לשירות מילואים, הנחשב שירות מילואים רגיל ועליו הן זכאיות לתגמול מהביטוח הלאומי. נראה כי יש מקום להתייחס גם למצב ההפוך, בו אישה יוצאת לשירות מילואים ובן זוגה נשאר בבית לטפל לבדו במשק הבית ובילדים. אשר על כן, מבוקש בזה להקל עד כמה שניתן על בני ובנות הזוג של המשרתים במילואים, ולאפשר להם, לכל הפחות, להעדר משעת עבודה אחת ביום על מנת שיוכלו לטפל בילדים ובבית. מוצע בזאת כי המעסיקים יוכלו לתבוע ולקבל פיצוי בגין היעדרות זו באמצעות הביטוח הלאומי בדומה להסדר הקיים כיום כלפי חיילי המילואים עצמם.

חוק חובת המכרזים תיקון – העדפת תוצרת הארץ - התיקון המוצע לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בא לעודד העדפה של תוצרת הארץ בתחום רכש ממשלתי. העדפה שכזו היא כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו. תיקון החוק המוצע, עשוי להעניק לתעשייה הישראלית הגנה ראויה ויאפשר ליצרנים ישראלים להתמודד במכרזים לאספקת מוצרי טקסטיל של משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים, אשר רוכשים בעיקר מייבוא מסין ומדינות אחרות.

חוק שכר מרבי של עובדי ציבור חוק חדש - נוכח גילויים של חריגות שכר וגידול בפער השכר, מוצע, בהצעת חוק שכר מרבי של עובדי ציבור, התש"ע–2009, להגביל את שכרם המרבי של עובדי ציבור. בהתאם להצעת החוק, שכרם של עובדי ציבור לא יעלה על סכום שהוא פי חמישה מן השכר הממוצע או על סכום שכרו של נשיא בית המשפט העליון, לפי הגבוה מביניהם. בנוסף, מוצע כי ההגבלה תחול גם על שכרם של עובדי גופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה, לרבות עובד של משרד ממשלתי, מפעל או מוסד של המדינה, כל אדם או גוף המחזיק, שלא לפי חוזה, ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה , כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהם נתמכים וכן כל ארגון עובדים או כל מפעל, מוסד קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם. עוד מוצע לקבוע כי עובד ציבור לא יעבוד בעבודה נוספת בשכר אלא באישור מעבידו וכי בכל מקרה לא יעבוד עובד הציבור ביותר משתי עבודות בשכר.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי תיקון – רפואת שיניים - הצעת החוק נועדה להכליל טיפולי שיניים (מניעה וטיפול) בסל הבריאות לו זכאי כל תושב במדינת ישראל. החלטה כזו תשפר את מצב בריאות הפה בקרב האוכלוסייה, תקטין את היקף התחלואה, תצמצם את הפערים החברתיים הקיימים בתחלואה ובנגישות לשירותי רפואת השיניים, ובסופו של דבר גם תצמצם את ההוצאה הלאומית על רפואת שיניים. הזכות לבריאות מחייבת את הכללת טיפולי הפה והשן בכללותם לכלל האוכלוסייה.

חוק החברות תיקון – הסדר נושים בפיקוח בית המשפט - בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספרם והיקפם של הסדרי חוב הנחתמים בין חברות הנמצאות בשליטת בעלי הון ונקלעות לקשיים, לבין גופים מוסדיים שהם הנושים של אותן חברות. הסכמים אלה כוללים לרוב "תספורות", שמשמעותן הצעה של בעל השליטה לקצץ עשרות אחוזים מהיקף החוב אותו הוא חייב לנושים – והם נחתמים מחוץ לכתלי בית המשפט. הסדרים אלה פוגעים בראש ובראשונה בציבור החוסכים שכספו מנוהל על ידי הגופים המוסדיים. אותו ציבור מלווה את חסכונותיו לגופים במשק וכשאלה אינם עומדים בהחזר חובותיהם, נציגי הציבור מועלים באמונם ומאפשרים לבעלי השליטה לגלגל את חובותיהם על החוסכים באמצעות אותן "תספורות". מטרת הצעת חוק זו היא לאסור הסדרי חוב הכוללים "תספורת" בהיקף של יותר מ-10% מערך החוב, מחוץ לבית המשפט. בטווח המיידי, ההצעה תמנע פגיעה קשה בערך חסכונותיהם של לקוחות הגופים המוסדיים, ובטווח הארוך היא תסייע לייצר פרקטיקות השקעה זהירות יותר של הגופים המוסדיים, וריסון מובנה באופי המינוף וגלגולי החוב שמציעים בעלי הון במשק, העלולים למצוא עצמם ביתר קלות בהליכי פירוק בבית המשפט.

זאת ועוד – על פי המצב הקיים בחוק, חברה רשאית להציע הסדר לנושים מחוץ לבית המשפט, ורק עם קבלת הסכמת הנושים היא פונה לבית המשפט לאשרו. מאחר ובחברה ציבורית מרבית הנושים הם מקרב הציבור, בין במישרין ובין באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הציבור (כדוגמת קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד), קיים חשש כי גופים אלה לא ייקחו על עצמם את ניהול המשא ומתן עם החברה, וזאת בין היתר לאור קיומם של ניגודי עניינים שונים או בשל הפיזור הרב של ניירות הערך בתיקיהם. כתוצאה מכך עולה חשש כי יתקבלו הסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם טובת המחזיקים באגרות החוב של החברה מקרב הציבור. מטרת ההצעה היא להבטיח פיקוח של בית המשפט על אופן ניהול ההצעות ~להסדרי נושים של חברות ציבוריות בישראל, וקבלת מלוא המידע הנדרש לשקילת ההצעה, אלא אם כן שיעור החוב עליו נדרשים הנושים לוותר הנו נמוך מעשרה אחוזים. בית המשפט יפקח על ההצעות באמצעות מינוי בעל תפקיד לגיבוש ההסדר, שיהיה זכאי לקבל את שכרו מהחברה, בשיעור שיקבע בית המשפט.

חוק חובת המכרזים תיקון – עידוד העסקת עובדים עם מוגבלות - מטרת הצעת חוק זו היא לסייע בצמצום הפערים החברתיים בישראל באמצעות מתן העדפה במכרזים למעסיקים התורמים לצמצום הפערים החברתיים, בכך שהם מתחייבים להעסיק עובדים ממגזרים מוחלשים בחברה הישראלית. אנשים עם מוגבלות הינם אחת מהאוכלוסיות המוחלשות בחברה שניתן לקדמן באמצעות שילובם בשוק העבודה. לפיכך מוצע לקבוע הסדר העדפה במכרזים למי שמעסיק או התחייב להעסיק אם יזכה במכרז עובדים עם מוגבלות. יצוין כי לעניין העובדים המועסקים מוחרגים עובדי חברות כוח אדם, וזאת כדי למנוע את המצב שבו, על מנת לזכות בהעדפה, יתקשרו מעסיקים באופן זמני עם קבלני כוח אדם.

חוק המפלגות תיקון – התפקדות לחברות ביותר ממפלגה אחת - הצעת חוק זו באה לעקור מן השורש תופעה שמכבידה על המערכת הפוליטית – התפקדות לחברות ביותר ממפלגה אחת. תופעה זו מנוגדת לחוק, ופוגעת קשות לא רק במהימנות תוצאות הבחירות, אלא גם בתדמית המערכת הפוליטית-מפלגתית כולה. והנה, אף כי התפקדויות כפולות הִטו את תוצאות הבחירות המקדימות בכמה מערכות בחירות, לא נעשה צעד משמעותי לאכיפת החוק בעניין חשוב זה. במאמץ לבלום את התופעה נהגו המפלגות הגדולות לפנות מעת לעת לרשם המפלגות בבקשה לבדוק אם אין בין חבריהן מי שהם חברים בשתי מפלגות או יותר. התיקון המוצע מציג מנגנון קבוע שיוכל למנוע לחלוטין – ובזמן אמת – מצבים של התפקדות כפולה, ויאפשר מניעה מראש עבירה על סעיף 15 לחוק המפלגות הקובע: "לא יירשם אדם כחבר ביותר ממפלגה אחת". מניעת התפקדות אדם לחברות ביותר ממפלגה אחר, תביא להליך בחירות פנימיות שתוצאותיו משקפות ביתר דיוק את רצונם של החברים בה, ולאמון החברים והציבור בטוהר הבחירות ובמהימנות תוצאותיהן.

חוק אורח חיים בריא חדש - מטרתו של חוק זה להנחיל אורח חיים בריא במדינת ישראל ככלי למאבק במחלת הסוכרת ובהשמנת היתר אשר מחירן מתבטא באיכות חיי אזרחי ותושבי המדינה כמו גם בנטל כלכלי אדיר על כספי הציבור. ההצעה מתייחסת הן לתזונה נבונה והן לפעילות גופנית, ונוגעת למגוון תחומים: מקום העבודה, בתי הספר, הרשויות המקומיות, רשתות המזון ועוד. בין יישומי החוק, תכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצת, הטמעת אורח חיים בריא בחברות, מפעלים, מוסדות חינוך ועודחיוב הרשויות המקומיות להקים מתחמי כושר ללא תשלום, סילוק הממתקים מבתי הספר והוזלה משמעותית של מוצרי הבריאות, שנמכרים כיום במחיר גבוה יותר מהמזון הרגיל.

חוק זכות יוצרים תיקון – נגישות יצירה ספרותית לאדם עם מוגבלות - בישראל חיים כיום למעלה מ-150,000 איש עם מוגבלות בקריאה, הזקוקים להנגשת חומר כתוב. בפועל מונגשים רק כ-5% מן הספרים, העיתונים והירחונים, ופרסומים אחרים כמעט שאינם מונגשים כלל. המחסור החמור בחומרי קריאה נגישים פוגע באופן משמעותי ביכולתם של אנשים עיוורים, לקויי ראייה, דיסלקטים, ובעלי מוגבלויות קריאה אחרות, ללמוד, להתפתח, להרחיב את עולמם הנפשי ולהשתלב בחברה כשווים. המחסור האמור אף פוגע בחופש המידע שלהם, מגביל את התעסוקה שלהם, ובכך שולל מהם זכויות יסוד. החוק כיום מאפשר למוציא לאור לשלול מאנשים את הזכות לקרוא ספר שהוציא לאור. התרת השימוש בטקסטים לצורך הנגשתם תתקן את העוול המתמשך הזה, אשר אינו נובע ממחסור תקציבי – שכן הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת להנגיש חומר כתוב בעלויות נמוכות ביותר – אלא מן ההכרח לקבל את הסכמת בעלי הזכויות, הסכמה שפעמים רבות אינה ניתנת, ועצם הצורך לקבלה מסרבל עד מאוד את הליך ההנגשה. בתיקון החוק תצעד ישראל בעקבות ארה"ב, שחוקקה חוק דומה כבר בשנת 1996, ותכיר בזכותם של בעלי מוגבלות לקרוא ככל האדם.

חוק פיצוי לנפגעי פוליו תיקון – נפגע פוליו שלקה במחלת הפוליו לפני קום המדינה - על פי חוק פיצוי נפגעי פוליו, התשס"ז–2007, תעניק המדינה פיצוי חד פעמי למי שנולד בישראל וחלה במחלת הפוליו, ובנוסף יקבל החולה קצבה חודשית. סכום הפיצוי והקצבה ייקבע על פי אחוזי הנכות של החולה. מאז עבר החוק בשנת 2007 פנו כ-3,200 חולי פוליו למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את הפיצוי והקצבה, מתוכם נדחו כ-500 בקשות מסיבות שונות. מבין חולי הפוליו שנדחו על ידי המוסד לביטוח לאומי ישנה קבוצה של כ-60 חולים אשר נולדו וחיו בארץ ישראל לפני ההכרזה על מדינת ישראל. קבוצה זו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי וזאת משום שהמוסד לביטוח לאומי מפרש את המילים הנקובות בחוק "לקה בישראל" – ישראל משמע מדינת ישראל לאחר הכרזת המדינה. פירוש זה יצר מצב בו אנשים שנולדו וחיו בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה אינם זכאים על פי חוק פיצוי נפגעי פוליו לפיצוי ולקצבה, כאשר אין מחלוקת שהטיפול במחלתם היה גם לאחר קום המדינה והאחריות על הטיפול בהם רובצת לפתחה של המדינה ללא תלות ביום מחלתם. מוצע כי גם אנשים אשר חלו במחלת הפוליו, לפני הקמת מדינת ישראל ייכללו בחוק פיצוי לנפגעי פוליו. חוק זה הינו חוק שניתן להגדיר את היקף תקציבו מאחר ומדובר בקבוצה קטנה ומוגדרת של חולים, על פי אחוזי נכות מסוימים.

חוק התניית תמיכות במחקר ופיתוח ובהשקעות הון בעמידה בחוקי העבודה תיקוני חקיקה - הצעת חוק זו באה להרחיב את התנאים שבהם צריכה לעמוד חברה המבקשת סיוע מהמדינה לפי חוקי המו"פ ועידוד השקעות הון, בכל הקשור ליישום חוקי העבודה בישראל.בהתאם להצעת החוק, שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע בתקנות את חוקי העבודה שהפרתם תאסור מתן סיוע לחברות לפי חוקים אלה. השר יתקין את התקנות באישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל חוק חדש - זכויות סופרים, להבדיל מזכויותיהם של עובדים, אינן מוגנות, וכל שכרם הינו תוצאה של הסכמים חוזיים בינם לבין המוציאים לאור, אשר אמורים להגן על זכויותיהם. מובן כי כשם שאין להניח שמעסיקים מגנים על עובדיהם – שהרי על כן, חוקקו חוקי מגן המחייבים הבטחת זכויותיהם של עובדים – כן יש להבטיח זכויות מינימאליות לסופרים, אשר תלויים במוציאים לאור לשם פרסום יצירתם. בנוסף, התעוררה בשנים האחרונות סוגיה המעלה קשיים באשר להתנהלות שוק חופשי של פרסום, שיווק ומכירת ספרים בישראל. זאת בשל העובדה כי יש למעשה שתי רשתות ספרים, אשר קובעות את מחירי השוק, הן מול הציבור והן מול ההוצאות. רשתות ספרים אלה כופות על ההוצאות לאור לתת הנחות משמעותיות לרשת, באשר אם לא יעשו כן, יימנעו הרשתות מלהציג את ספריהן של אותן הוצאות לאור, על שולחנות התצוגה. המצב כיום יוצר איום ממשי על עתיד הספרות בישראל ובעיקר על המגוון הספרותי העומד בפני הציבור הישראלי. על כן, יש לעגן בחקיקה הן את זכויות הסופרים והן את זכויות ההוצאות לאור וחנויות הספרים הקטנות, באופן אשר יבטיח כי ההיצע הספרותי בשנים הקרובות לא יוגבל לרבי מכר ולתרגומים קלוקלים. הצעת חוק זו לא נועדה לקבוע את המחיר לצרכן, כי אם להבטיח את זכויותיהם של הסופרים וההוצאות לאור, באופן בו חנויות ורשתות הספרים יוכלו לתת הנחות, אך זאת מבלי לפגוע בדרך בגורמים, אשר בלעדיהם לא היו מגיעים הספרים אל עיני הציבור.

חוק אנרגיה מתחדשת חוק חדש - מטרתו של חוק זה לקבוע יעדים לאומיים ולוח זמנים ליישומם, לשם הפעלתם של מקורות אנרגיה מתחדשים במערך ייצור החשמל בישראל, ובכך לענות על הצורך בייצור אנרגיה באמצעים מקומיים תוך כדי הפחתת פליטת המזהמים הנוצרים עקב ייצור חשמל, לשפר את מאזן התשלומים הלאומי על ידי חסכון ביבוא ולהגדיל את הוודאות באספקת אנרגיה.

חוק רשות השידור תיקון – קליטת שידורי קול ישראל בכל רחבי הארץ - הצעת חוק זו מבקשת להבטיח כי שידורי הרדיו הממלכתי של מדינת ישראל ייקלטו בכל רחבי הארץ בכל עת. מלבד הנחת הבסיס לפיה כל תושב במדינה רשאי ליהנות משידורים אלו, מדובר גם בצעד הכרחי על מנת למנוע מצבים בהם העדר אינפורמציה עלול להביא למחדלים או לאסונות כבדים.

חוק שירות אזרחי חוק חדש - מטרות החוק הן 1.ליצור הסדר לפיו כל אזרחי מדינת ישראל ותושביה ישרתו שירות צבאי או שירות אזרחי לתועלת ציבורית, מתוך הכרה בחשיבות התרומה לחברה ולמדינה ולהגברת השוויון האזרחי; 2. שירות לחברה המבוסס על עיקרון השוויון כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות –שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה 3. שילוב במסגרת השירות גם קבוצות ומגזרים אשר ברובם אינם משרתים כיום: אזרחים ערבים ואזרחים יהודים חרדיים – גברים ונשים; השירות האזרחי של קבוצות אלה יכונן בהדרגה ותוך התחשבות באופיים ובייחודם של המגזרים השונים בחברה הישראלית. 4. לקבוע הסדרים בדבר דחיית השירות למכסה של עילויים – תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תלמידי דת ממגזרים אחרים, אמנים, ספורטאים, ותלמידים מצטיינים בתחומי המדעים והרוח – על פי ההכרה שחובת השירות של כל אזרח בישראל היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית.

חוק גיל הנישואין תיקון – העלאת גיל הנישואין - תופעת נישואי קטינים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של כל קטין, ובראשן הזכות להיכנס בברית הנישואין תוך הסכמה חופשית וגמירות דעת. הקורבנות העיקריות של התופעה הן נערות צעירות, אותן משיאים מתוך תפיסה לפיה מקומה הטבעי של האישה הוא בבית ותפקידה מתמצה בהולדת וגידול ילדים. כתוצאה מכך הסכמתה של הקטינה להינשא היא תוצר של הלחץ שמופעל עליה מצד משפחתה או סביבתה, ולמעשה הנישואין נערכים תוך כפיה. הצעת החוק הנוכחית מציעה להעלות את גיל הנישואין לשני המינים לגיל 18. נוסף על כך, מחליפה הצעת החוק את הוראות סעיף 5 הקובעות כי בית המשפט לעניני משפחה רשאי לאשר נישואי נער או נערה במידה והאישה לברית הנישואין הרתה לגבר או לנער, או בנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות מתן היתר נישואין. הצעת החוק מחליפה את הכלל הזה בכלל גורף הקובע כי בית המשפט יוכל לתת היתר נישואין כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת מבלי לקבוע מה יהיו הנסיבות שיצדיקו היתר כזה.

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי חיים - לעתים קרובות הפרמטר החשוב ביותר בהגנה על בעלי חיים הוא זהות האדם האחראי לטיפול בהם. ידע ומיומנות ראויים יכולים ליצור את ההבדל בין מוות מהיר של בעל חיים למוות מיוסר שלו, בין החזקה נאותה של בעל חיים לחיים מחפירים שלו, וזאת גם כאשר האמצעים העומדים לרשות המטפל זהים. מטרת הצעת החוק היא לאפשר קביעת הגבלות ותנאים בתקנות על ידי השר הממונה, בנוגע לחופש לעסוק בעיסוקים הנוגעים לבעלי חיים

חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי חוק חדש - הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי. במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות, ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים. מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות. התופעה מדאיגה במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות בולטים בין תובעים עתירי הון והשפעה לבין נתבעים שמשאביהם מוגבלים, כמו למשל בין איל הון לעיתונאי. מטרתו של חוק זה להגן על חופש הביטוי ולמנוע שימוש בהליכים משפטיים באופן שירתיע מהשתתפות בהליך הדמוקרטי, ע"י קביעה כי אדם שהוגשה נגדו תובענה בגין פעילות שנעשתה אגב השתתפות בהליך דמוקרטי, רשאי להגיש בקשה למחיקת התובענה על הסף.

חוק רישוי עסקים תיקון – תפוסה מרבית במקומות בילוי ציבוריים - הצעת חוק זו באה להגדיר את מספר האנשים, אשר יכולים לשהות בו זמנית במקום בילוי. על פי ההצעה, בבואנו לקבוע את מספר השוהים המרבי, יש להתייחס למקום הנועד לשימוש הציבור, ולא לכלול "שטחי שירות", כגון: חדרי מטבח, חדרי שירותים וכיו"ב, זאת על מנת לאפשר רמת בטיחות הולמת. על כן, מוצע לקבוע את מספר המבקרים המרבי לפי 0.7 מ"ר לנפש, כפי שמקובל במדינות מפותחות רבות. מספר זה של אנשים יירשם ברישיון העסק, והוא יהיה מספר מקסימאלי של אנשים היכולים לשהות בו זמנית במקום. הפרת תנאי זה מתנאי הרישיון ייחשב להפרת תנאי הרישיון, על כל המשתמע מכך. לצד זאת, לצד זאת היא מבקשת החמרת בענישה, עד כדי שלילת רישיון מהמפר, אשר מטרתה להרתיע מביצוע ההפרות.

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תיקון – פעולות המעידות על התעללות - הצעת חוק זו באה להשלים את עבודת המחוקק בעת חקיקת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, בה נאסר על עינוי, התאכזרות ו/או התעללות, ולקבוע באופן מפורש איסור על הפיכה, גרירה, טלטול, הפעלת לחץ על אברים בעת מופע, פיטום, הרעבה, הצמאה, מניעת שינה, ואלימות פיזית. החוק המתוקן והמפורט יקל על הרשות המבצעת ועל הרשות השופטת לקיים את כוונת החוק.

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48 – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ גופית או פוריות) – הנוסח הקיים של סעיף 9(ה) בחוק מקנה הגנה מפיטורים לעובדים הנאלצים להיעדר מעבודתם עקב טיפולי פוריות עם זאת אין הגנה כלשהי מפני פיטורים לעובדים אשר בוחרים לעבור טיפולי פוריות בזמנם החופשי. כפועל יוצא, מעביד אשר מבקש לפטר עובד או עובדת כאמור בשל אותם טיפולים – אינו נדרש לקבל היתר לפיטורים. התיקון לחוק קובע כי ההגנה מפני פיטורים תחול גם על עובדת שלא נעדרה מהעבודה בתקופת הטיפולים או במשך של 150 ימים אחרי תחילת הטיפולים לפי המאוחר מבניהם. לפיכך על העובדת יהיה להודיע למעביד על הטיפולים בתוך 3 ימי עבודה מקבלת ההודעה על הפיטורים ויהיה עליה להגיש למעביד תוך 14 יום אישור בכתב על הטיפולים מהרופא המטפל. ההגנה מפני פיטורים תחול הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שעבדה באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות וכמו כן תחול גם על גברים העוברים טיפולי פוריות. התיקון אושר ב-2010 ינואר 26.

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105 – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי) – לאור התופעה ההולכת וגוברת של גילוי אלימות מצד מטופלים ובני משפחותיהם, כלפי סגל בתי החולים ומרפאות החולים, על רקע החלטותיהם המקצועיות, קובעת הצעת החוק כי אדם התוקף רופא, סטז'ר, אח מיילד חובש ועובד מד"א וכן עובד אחר הנמצא בחדר המיון – דינו מאסר של 5 שנים במקום 3 שנים הקבועות כיום בחוק. התיקון אושר ב-2010 פברואר 8.

הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 4 – איסור הפליה על בסיס גיל) – סעיף 1 לחוק זכויות החולה מציין כי מטרת החוק הינה לקבוע את זכויות האדם המבקש או מקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק מעצים את מעמד החולה ע"י הענקת זכויות כדוגמת הזכות לקבלת טיפול רפואי ללא הפליה מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או מטעם אחר, תוך החלת סנקציה פלילית לעובר על הוראותיו. עם הארכת תוחלת החיים נמצאים יותר ויותר מקרים של יחס לא נאות ואפליה בנגישות לטיפול רפואי מצד המערכת הרפואית לקשישים. לפיכך מוצע להוסיף איסור של הפליה על בסיס גיל. התיקון אושר ב-2010 מרץ 3.

הצעת חוק הגנת הסביבה (תיקון מס' 26) – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבנים המשמשים גופי ציבור – משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. על פי הצעת החוק יותקנו חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים. פוטנציאל החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% – ל-15%. התיקון אושר ב-2010 פברואר 17.

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 50– איסור פיצול מרשמים) - כיום מבוטח אשר רוכש תרופות מרשם שניפק לו רופא, נדרש לשלם השתתפות עצמית נפרדת על כל אריזת תרופות בודדת הנרכשת על ידו. מצב זה יצר תופעה לפיה במקרים מסוימים מנת התרופות הנדרשת, מחולקת למספר אריזות במקום לרכזה באריזה אחת, בין היתר על מנת להכפיל את סכום ההשתתפות העצמית. הצעת החוק קובעת כי המרשם ינופק באריזה הקרובה ביותר בגודלה למנת התכשיר המופיעה במרשם, וכל למעשה ימנע חיוב יתר של המבוטח בהשתתפות העצמית. ההצעה אוסרת את פיצול הכמות למספר אריזות באופן שייקר את ההשתתפות העצמית ובנוסף מי שיפרו הוראות חוק זה יהיו חשופים לתביעה נזיקית בגין גרימת עוולה אזרחית. התיקון אושר ב-2010 יולי 5.

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 3) – תלמידי בית ספר לאומנות – חוק זכויות הסטודנט בא להגדיר קשת רחבה של זכויות המגיעות לסטודנטים. מטרת החוק היא להרחיב את מעגל הזכאים לזכויות ולכלול בו גם את תלמידי בתי הספר העל תיכוניים לאומנות גם אם לא מדובר במוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה. התיקון אושר ב-2010 יולי 21.

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2) – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נקבעה חובת התקנת תקנות במגוון תחומים . רוב משרדי הממשלה שאמורים היו להגיש לוועדת העבודה והרווחה את התקנות התעכבו בהגשה בלמעלה מ-3 שנים. במהלך הדיונים בתקנות בוועדה הועלו טענות כי מי שאינו רשות ציבורית חייב לבצע את התאמות הנגישות לפי התקנות עד 1.11.2012 ואם מדובר ברשות ציבורית עד 1.11.2018 והואיל והיה איחור של למעלה מ-3 שנים לא נותר מספיק זמן לבצע את התאמות הנגישות ולכן החוק נדחה ב-3 שנים. התיקון אושר ב-2010 יולי 21.

הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) תיקון מס' 18 – איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים – מטרת החוק היא למנוע ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצרכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. הניסויים בבעלי חיים כרוכים בגרימת סבל עצום לבעלי החיים. במהלך בדיקת כל מוצר קוסמטי או חומר ניקוי , נערכים ניסויים על מספר רב של בעלי חיים (בין 2000-3000 ) אשר מתים בייסורים קשים. התיקון אושר ב-2010 דצמבר 21.

הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור – מטרת החוק להפחית באופן עקבי ורצוף את צריכת האנרגיה במגזר הציבורי. הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם וקצב הגידול במוסדות הציבור הוא הגבוה ביותר בכל מגזרי המשק. ריסון הגידול בצריכת האנרגיה יקטין את ההשקעה בפיתוח של משק האנרגיה, יקטין את כמות מזהמי האנרגיה הצפויה בעתיד, יקטין את הוצאות הממשלה ואת תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת. על פי החוק משרדי הממשלה יחויבו להתקין תאורה חסכונית, לא יפעילו ציוד חשמלי לאחר שעות פעילות המוסד ויגבילו את וסת החום של ציוד המיזוג. החוק אושר ב-2011 מרץ 14.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תיקון מס' 9 – איסור עקירת ציפורניים שלא לצורכי בריאות – על פי הצעת החוק ייאסר על חיתוך או כריתה של פרקיו, גידיו או החלק החי של ציפורניו של החתול. ניתן יהיה לעקור את הציפורניים רק לצורך שמירה על בריאות החתול ובריאות מחזיקו. מחקרים מראים שעקירת ציפורניים קשורה בסיבוכים קשים ושלילת התנהגותו הטבעית של החתול. התיקון אושר ב-2011 נובמבר 28.

הצעת חוק גיל פרישה תיקון – ביטול העלאה אוטומטית של גיל הפרישה – על פי הצעת החוק גיל הפרישה לנשים נדחה ב-5 שנים לאחר שהיה אמור להעלות מ-62 ל- 64 בתחילת ינואר. העברת החוק היא ניצחון במאבק למניעת הפגיעה בנשים עובדות והיא מבהירה כי גיל הפרישה לא יעלה כל עוד לא הצליחה המדינה לצמצם את הפערים בין גברים לנשים בשוק התעסוקה. יש לבטל לחלוטין את העלאת גיל הפרישה מכיוון שנשים הן עדיין סקטור המופלה לרעה בשוק העבודה בכלל, ובגילאים המבוגרים בפרט. התיקון אושר ב-2011 דצמבר 13.

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39) – תגמולים לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות – הצעת החוק עניינה מתן גמלת הבטחת הכנסה לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות. ההצעה מתקנת את המצב האבסורדי, בו נשים הוכו פעמיים – פעל על ידי בן-הזוג המתעלל, ופעם על ידי המדינה, ששללה מהן את הבטחת ההכנסה בזמן שהן שוהות במקלט. התיקון אושר ב-2012 מרץ 19.

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) – ירושה מכוח אימוץ – החוק הקיים קובע כי ילדים מאומצים שהוריהם נפטרו אינם יורשים חוקיים להוריהם. במצב זה ירושת הסבים נחלקת רק בין ילדיהם הביולוגים או נכדיהם הביולוגים. חוק זה נועד לאפשר לנכד שאומץ לרשת את הורי הוריו כאילו היה נכדם הביולוגי. התיקון אושר ב-2012 יולי 17.

חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) פטור מארנונה למסגרות שיקום לנכי נפש – חוק זה בא לפצות באופן חלקי את נכי הנפש, על ידי כך שהרשויות לא יגבו ארנונה ממסגרות אשר מספקות שירותי שיקום לנכי נפש בהתאם לחוק לשיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000. החוק אינו מבדיל בין מסגרות המופעלות על ידי גורם פרטי או מלכ"ר הואיל והתשלום של משרד הבריאות עבורם זהה. חשוב להזכיר גם כי מסגרות השיקום התעסוקתי המשרתות את כלל הנכים – הקרן למפעלי שיקום וה"משקם" פטורות כבר כיום מארנונה. מדובר בכ-200 מסגרות ועלות החוק מוערכת ב-5 מיליון שקלים חדשים.

חוק הדיור המוגן חוק חדש- החוק החדש החוק מסדיר את נושא בתי הדיור וזכויותיהם של השוהים בא להגן ע"י הגדרתן בצורה ברורה ועיגונן, וכן מגן על כספי אותם דיירים. בהמשך לעלייה בביקוש לבתי דיור מוגן בשנים האחרונות, נתקבלו מספר רב של תלונות מצד קשישים בנוגע למצב הלא שוויוני בו נמצאים הדיירים אל מול מפעילי הדיור המוגן, כגון הכנסת תנאים מקפחים בהסכמי ההתקשרות בין הצדדים ושימוש בכספים המתקבלים למטרות שונות מהמובטח בהסכם.

חוק בתי המשפט תיקון מס' 71 פומביות הדיון בעבירות אלימות במשפחה – במצב הדברים הנוהג, נאלצות מתלוננות שנפגעו על ידי בני זוגן למסור את עדותן בפני אולם מלא, לתאר את מערכת היחסים האינטימית עם בן הזוג ולפרט לפרטי פרטים את מסכת האלימות שחוו. הדבר מהווה פגיעה בפרטיותן ועלול להרתיע מתלוננות מלהגיש תלונה כנגד הפוגע. המחוקק הכיר זה מכבר בצורך בהגנה על מתלוננים ועל נאשמים במקרים דומים, וכיום נתונה סמכות זו לבית המשפט לשם הגנה על עניינם של מתלונן או של נאשם בעבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, או בדיון במתן צו הגנה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה. מוצע לתקן את סעיף 68 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), ולהסמיך את בית המשפט לאפשר דיון בדלתיים סגורות בעבירות שעניינן אלימות במשפחה, כהגדרתן בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק למניעת אלימות במשפחה), במידה ויש צורך בכך לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיותו של מתלונן או של נאשם.

חוק השתלת אברים תיקון מתן קדימות לכל תורם אבר מן החי – נוסח החוק הקיים אינו מאפשר לוועדת ההיגוי לקבוע קדימות בהשתלת אברים לתורם חי שתרם אבר לקרוב משפחתו. זאת, מכיוון שתורמים חיים לקרובי משפחה אינם נחשבים תורמים "שלא לנתרם מסוים", היות והם מייעדים את האבר הנתרם לקרוב המשפחה שלו נדרשת התרומה. תורמים חיים בוחרים מרצונם לעבור את התהליך הקשה והמסוכן של ויתור על אבר מגופם עבור אדם אחר. הדבר נכון בין אם הם עושים זאת מבלי להכיר את מקבל האבר, ובין אם הם עושים זאת כדי להציל את חייהם של קרוביהם היקרים להם. לכן, אין כל טעם סביר ליצור הבחנה בין סוגי תורמים חיים שונים בכל הקשור למתן קדימות בהשתלת אברים. לפיכך, הצעה זו מבקשת לאפשר לוועדת ההיגוי לקבוע קדימות בהשתלת אברים לכל תורם חי באשר הוא, כולל תורמים שתרמו אבר לקרוב משפחה, ולא להגביל סמכות זו רק לתורמים חיים שביקשו לתרום אבר "שלא לנתרם מסוים".

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים תיקון – סירוס ועיקור כלבים – בישראל ננטשים מדי שנה כמאה אלף כלבים, חלקם מוצאים את מותם כתוצאה מתאונות או מחלות, אך חלק גדול מורדם על ידי הרשויות. הדרך היעילה, ההומאנית והטובה ביותר לפתור את בעיית ריבוי הכלבים חסרי הבית, היא באמצעות צמצום הילודה הטבעית של כלבים. זאת ניתן להשיג באמצעות ניתוח פשוט וזול הצעת חוק זו נועדה לצמצם, ככל שניתן, את ילודת הכלבים, על מנת שניתן יהיה לדאוג למאות אלפי הכלבים החיים בישראל כיום. התיקון בהצעת החוק נועד לעודד את הציבור לבצע ניתוח עיקור לכלבות וסירוס לכלבים באמצעות העלאת אגרות הרישיון לכלבים שלא עברו ניתוח לעיקור או סירוס. הפרש של 700 שקלים חדשים מדי שנה, בין אגרת הרישוי המוטלת על בעל כלבה מעוקרת או כלב מסורס לבין יתר הכלבים שלא עברו ניתוח, יהווה תמריץ ועידוד לבעלי הכלבים, שלא לחסוך את עלות הניתוח. בניתוח אין כמעט שום חשש לבריאות בעלי החיים. מאידך, לניתוח זה יתרונות בולטים נוספים כגון: שמירה על בריאות הכלבים ומניעת מחלות נפוצות כמו: סרטן הרחם והשחלות, סרטן העטינים, דלקת רחם, בעיות בפרוסטטה, סרטן האשכים ומניעת התנהגות תוקפנית של כלבים בתקופת הייחום.

חוק הגנת הסביבה מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה ולהעברתם – מטרתו של חוק זה ליצור מרשם לאומי פומבי, נגיש וברור שיכלול מידע אודות שחרור כימיקלים לסביבה והעברתם בה, אשר באמצעותו יגברו המידע, השקיפות ויכולות הניהול והפיקוח באשר לכימיקלים ולזיהומם, והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם, הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

חוק שירות התעסוקה תיקון – הרחבת איסור האפליה – חוק שירות התעסוקה, המסדיר בין השאר את פעילותן של לשכות שירות התעסוקה, קובע כי בהפניה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו. לעומת זאת, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח–1988, קובע מגוון רחב יותר של עילות בגינן קיים איסור אפליה. לאחר שהמחוקק הכיר בחשיבות של איסור אפליה בגין מגוון רחב יותר של סיבות על ידי מעסיק פרטי, מן הראוי לקבוע כי לשכת שירות התעסוקה המופעלת על ידי שירות התעסוקה, שהינו תאגיד סטטוטורי, תנהג אף היא בשוויוניות ראויה בגין אותן עילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מכאן ההרחבה הנדרשת בתיקון המוצע. הסיבות שמוצע לאסור אפליה בגינן בלשכות שירות התעסוקה נפוצות כגורמי אפליה בשוק העבודה הישראלי ומהוות חסם להפניית וכניסת נשים בעיקר, למקומות עבודה. הורות, היריון, טיפולי פוריות וכדומה, מהווים כיום נתון שמונע העסקת נשים. על כן נדרש כי שירות התעסוקה יונחה להפנות נשים בהריון, שהינן אימהות, או שנמצאות בטיפולי פוריות למקומות עבודה, ולא יימנע מלהפנות בגין סיבות אלה. אשר על כן מוצע לתקן את חוק שירות התעסוקה, ולהחיל את איסור ההפליה בגין אותן עילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה עוד בשלב בו לשכת שירות התעסוקה שולחת לעבודה אדם הזקוק לה. התיקון המוצא יביא לאחידות בין שני החוקים הקיימים, ויאפשר לאדם הזקוק לעבודה לקבל מלשכת התעסוקה את השירות המגיע לכל אדם באשר הוא.