צריך להוכיח שדבר שאמר או עשה חבר כנסת, גם אם בתור אזרח רגיל היה זה דבר פלילי, הוא חלק לגיטימי מהתפקיד שלו. ואם היה זה תוך כדי סערת רגשות או וויכוח לא בהכרח תהיה לו אחריות (ביבי לדוגמא חשף פעם במהלך וויכוח נתונים או תקיפה שביצענו שכביכול היה זה דבר חסוי ומהווה עבירה פלילית).בשביל להסיר את החסינות צריך שהדברים שאמר חבר הכנסת יהיו מאוד חד משמעיים ויהוו שלילה של מדינה יהודית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק אלים נגד מדינת ישראל.
המבחנים לזה מאוד מאוד מצומצמים, צריך שיוכח שהאדם התכוון שבאמת יפגעו פיזית בשלום המדינה.
בעיקרון מגישים תלונה, היועמ"ש צריך לבדוק האם יש ממש בטענות האלו ולהעמיד את הסרת החסינות להצבעת וועדת האתיקה של הכנסת. רק לאחר שזו הסירה את החסינות מגיע העניין לבית משפט.
בקיצור כמו שאתה מבין ברגע שאיפשהו יש טענה שהדברים של ח"כ יכולים להשתמע לכמה פנים הסיכוי שהוא יועמד לדין, קל וחומר יורשע, הוא לא גבוה.
מה גם שמבחינת ניראות יש איזשהי בעיה בסתימה פיות של פוליטיקאי, אמור לייצג את חופש הביטוי ולהיות חופשי לעשות את הפעילות הפוליטית שלו מבלי סכנה של חרב המרחפת מעל צווארו.
אגב, בארצות הברית ההגנות על חופש הביטוי אפילו גבוהות יותר.
טיבי בן זונה לא קטן, אבל הוא גם לא טיפש.