ערכתי לאחרונה בתאריך 06.10.20 בשעה 22:55 בברכה, Along1
יש לי זוג חברים שגרים בחולון, שניהם מורים עם שני ילדים קטנים. אין להם אייפון 11 והם לא היו בחול כבר שנים ויש להם רכב אחד בן 10 אם לא יותר. הם חיים בידיוק על הקו של בין הפלוס למינוס ובצמצומים לא פוסקים. הם עובדים בזמן הפנוי המועט שלהם כדי להכניס עוד כסף הביתה. הדבר האחרון שאפשר לעשות זה לקרוא להם נהנתנים וחיים מעבר לפופיק. כל מה שהם רוצים זה חיים רגילים ולגדל את הילדים.ולא, הם לא יכולים לעבור לדרום או לצפון ששם המחיה יותר זולה כי אין שם עבודה (וגם המשכורות נמוכות יותר). כמוהם יש עוד המוני משפחות במדינה. לא כולם עובדים פה בהייטק, צא מהסרט הזה.
אז מה אתה רוצה להגיד להם? הייתם צריכים לעבוד במשהו אחר? ללכת לגור בערד? לא לקנות עוף לילדים? להשקיע באמזון לפני עשור?
עריכה: אני רוצה להוסיף עוד קצת כדי לתאר לך את המצב. הם לא לקחו הלוואה מעולם (לא שידוע לי לפחות והם חברים טובים. אין לי ספק שהיו משתפים), הם חיים בדירת 3 חדרים שצריכה שיפוץ (בשכירות כמובן). כל המשכורות שלהם הולכות על החיים. שכירות, אוטו (אי אפשר בלי עם ילדים, צר לי לאכזב אותך), אוכל והוצאות שקשורות לילדים. אתה יודע כמה עולה אוכל למשפחה? אתה יודע כמה עולים חיתולים? אתה יודע כמה הוצאות יש לך כשיש לך ילדים?
יש פה המון (אבל המון) דברים שקשורים ישירות למדינה ולא להתנהלות הכלכלית שלהם. המדינה לא עומדת בקצב בניה שתואם לדרישה. יש מונופולים אינסופיים בכל תחום ובעיקר בתחום המזון (ובגלל זה אותו המילקי עולה פה פי 2 מברלין). ועוד שלל סיבות בתחומים שונים שאנחנו בפיגור מתמיד בהם. אם הייתה להם האפשרות לעזוב הם היו עושים את זה ומקבלים רמת חיים טובה פי כמה במקום אחר.