בין לעשות בדיוק את מה שעשו לבין לא לעשות כלום - בוודאי יש עוד כמה אפשרויות, שלכל אחת מהן יש מחיר. העניין הוא שנראה, כי כפי שקורה לעתים בתחומים אחרים, גם כאן יד ימין לא בהכרח מתואמת עם יד שמאל.
קטע קטן מהכתבה, שמדגים את העניין:

...האבסורד גדול עוד יותר כי ממש בימים אלה מקדמת מדינת ישראל את המכתש כאתר תיירות מוביל. משרד התיירות שוקד על פרויקט ענק שנקרא "המוצר הדרומי", שבמסגרתו יטוסו תיירים לנמל התעופה החדש באילת וייסעו צפונה כדי לראות את המכתש, כלומר את עמודי החשמל המזעזעים האלה. רשות הטבע והגנים, שאישרה באיוולתה את המחדל הזה, מקדמת בימים אלה את פתיחתו של פארק צבעי רמון. השקיעו שם מאות מיליונים בשיקומה של מחצבה, ועכשיו נטעו עמודי חשמל. היגיון של ברזל. רט"ג גם שיפצה בשנים האחרונות את מרכז המבקרים על שפת המכתש. לפני שלוש שנים הכריזו ברט"ג על המכתש כשמורת אור כוכבים. כך כתוב היום באתר של רט"ג: "נוסף על ערכים גאולוגיים, אקולוגיים ומדעיים ייחודיים שמכתש רמון משמר בנוף מדברי עוצר נשימה, הוא ידוע גם באיכות יוצאת הדופן של שמיו זרועי הכוכבים ובסביבה הלילית הטבעית הבלתי מופרת בו". כדאי להבהיר לראשי רט"ג — שמורת אור כוכבים ועמודי חשמל לא באים טוב ביחד. הצעדים האלה, אחד קדימה ושניים אחורה, מעידים על חוסר הבנה בסיסי של צרכי שמירת הטבע בישראל. הקמת קו המתח העילי היא חציית קו אדום.