הלווואי שעמישראל ישנה וייטיב את דרכיו והתנהגותו וימשיך כמו בימים אלו !גמני רואה בדרכים אדיבות, נהיגה אחראית ולחלוטין לא פזיזה, התחשבות רבה.
אפילו השליחים שתמיד משתוללים ומסכנים את עצמם ואחרים - נראה שבתקופה הזו הם זהירים יותר ונוהגים נכון יותר.
ויש כל גילויי תמיכה, שיתופי פעולה ועשייה למען הנפגעים, הצבא והמדינה.
רק שאני חושש שאחרי המלחמה נחזר למצב גרוע ממה שהיה פה לפני חגי תשרי : אלימות ופשע כמעט בכל מקום, הפקרות בדרכים, תעדוף אני ומקורבי ומה איכפת לי אחרים או המדינה, משטרה (מתפקדת מעולה בימים אלו) ובתי משפט שאיבדו אמון אצל האזרחים, כולם נותנים עצות ומקוששים כותרות אבל לא ממש עושים פעילות היכן שצריך. ולא נכנס כאן לשיח על שיקום עצום שנדרש למדינה, תושביה ומערכותיה.
נקווה לימים טובים ואנשים טובים!