אחד מביטויי המשילות, בהקשר של בטחון אישי, הוא להבהיר למבקשי רעתנו (לאו דווקא בטחוני - גם בכביש, בתור לקופה בסופרמרקט או בכניסה לחניה) שיש מחיר עצום למעשים המבקשים לערער את הסדר הציבורי. ולא פחות חשוב - שיש סבירות גדולה באותה המידה, שמי שיעמיד את המשילות הזו למבחן - אכן יתפס.
כי בנפרד, אין לזה שום ערך (אם גנב לא סבור שיתפס, מדוע לו לחדול? אותו הדבר אם יודע שיתפס, אך צפוי לחמוק מעונש חמור).ומכאן, שהצורך להבטיח את שלום הציבור לא נוגע בהכרח להצבת שוטר חמוש בכל צומת. אלא להרתעה העצומה והמצטברת של צירוף שני הגורמים שהזכרתי, כדי לצמצם מאוד-מאוד את הסיכוי שמישהו יעלה בכלל בדעתו ליטול את החוק לידיו.
אני לא רוצה לחיות בסינגפור. אבל נדמה לי ששם, למשל, זה עובד.
מובן שנוכחות אזרח חמוש ומיומן עשויה לסייע ולהציל חיים. אבל זה הרי נכון גם לגבי מגיש עזרה ראשונה, מתנדב כב"א ועוד...
ובכל זאת, אנחנו לא מעודדים את הציבור לצאת לרחוב עם מטף או דפיברילטור