ראה מה נכתב באתר איגוד האינטרנט הישראלי כבר לפני כ-6 שנים, ועבר דור במונחי מיחשוב ו.. הרבה לא השתנה:
על אף שהדין הישראלי (עדיין) לא מכיל זכות מפורשת וכללית למחיקת מידע בדומה לדין האירופי, ישנן נסיבות מסוימות בהן משתמש זכאי לבקש את מחיקתו של מידע אודותיו.
לדוגמא - בנוגע למידע אודות משתמש שאינו נכון או מעודכן, משתמש זכאי לפנות לבעל מאגר המידע בבקשה למחוק או לתקן את המידע, מכוח סעיף 14(א) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
כמו כן, לגבי מידע אשר נעשה בו שימוש למטרות משלוח דיוור שיווקי, משתמש יכול בכל עת לדרוש את הסרתו מהמאגר.
בהנחיה שהוציאה הרשות להגנת הפרטיות לאחרונה, התייחסה הרשות לכך שבמקרים בהם נעשה או צפוי להיעשות שימוש במידע אישי שלא למטרה לשמה הוא נמסר, יש להשיג את הסכמתו של נושא המידע לשימוש האמור. הרשות התייחסה בין היתר למצב בו מצוי מידע אישי של אדם אצל ספק מסוים (משרד רו"ח קטן), והמידע צפוי לעבור לספק אחר (עקב מיזוג עם פירמת רו"ח גדולה). במצב המתואר, לגישת הרשות יש להשיג את הסכמתם של נושאי המידע להעברת המאגר, היות ואין דין החזקת המידע על ידי משרד קטן כדין החזקתו על ידי פירמה גדולה. בנסיבות מסוג זה, יתכן שיש לפרט זכות לסרב להעברה ולדרוש את מחיקתו מהמאגר. כך שאם האדם המבקש למחוק את המידע אודותיו נמצא באחת מהסיטואציות המפורטות, יש עילות בדין לדרישת מחיקה של מידע אודותיו.
כמו כן, כפי שנכתב למעלה, תחת תקנות אבטחת מידע החדשות בעל מאגר מחויב למחוק אחת לשנה מידע מהמאגרים שלו שהינו רב מהנדרש לשם השגת מטרות השימוש במידע. עם זאת, ההגדרה של “מידע רב מהנדרש להשגת מטרות השימוש במידע” היא עדיין אמורפית, ובעל מאגר יכול לטעון שגם מידע ישן דרוש לו למטרות לגיטימיות כגון הגנה על טענות משפטיות, כך שידרש עוד זמן ופרשנות לתקנות.