ואז המים המתוקים של הירדן משפיעים רק על השכבה העליונה והדקה של פני הים (בעיקר בצפון יממלח).
התמוססות הגיר לא קשורה, היא פועל יוצא של חדירת מים מתוקים, כרגע רק מי שטפונות, שממיסה את המלח וגורמת לאבן הגיר להישאר באויר עד שהיא לא יכולה לשאת את משקלה = בולען.זו הסיבה שגם בשנים גשומות לא פותחים את סכר דגניה לגמרי, הצפת יממלח במים מתוקים עלולה לחולל אסון שה-ז' באוקטובר יראה משחק ילדים לעומתו.
אם היה במדינה תכנון ארוך טווח היו מתכננים איך להעלות את מפלס יממלח **בהדרגה** לאורך עשרות שנים, אולי ע"י הוספת מינרלים לירדן לפני שהוא נכנס לבריכה שנשארה מים המלח, אבל זה מתנגש עם האינטרסים הכלכליים של קצירת המלח בלי להשקיע בייבושו.