ראה :
אמרו חכמינו (מסכת מגילה – האם עיינת בה בפורים? ( : "מלה בסלע משתוקא בתרין"

בעברית יומיום : "מילה בסלע, שתיקה בשניים". כלומר אם מילה שווה סלע אזי שתיקה שווה שני סלעים.
בעברית של סחבק: אם דיבור שווה כסף אזי שתיקה שווה זהב.

אסביר מילולית :
'סלע' היה שמו של מטבע קטן וגם שם של מידת משקל. גם שקל היה מטבע ויחידת משקל.
'תרי' פירושו שניים. תרי זוזֵי שאבא קנה.. זוכר? שרים בסדר בפסח.
אלא אם בגלל הגיל שרת מה נשתנה, ונרדמת עד סיום ההגדה.
כעת קרא שוב לעיל, בעברית יומיום.

הצעה... אם אתה מעריך כסף וירטואלי, דע כי "גם אוויל מחריש חכם יחשב".
כלומר מי ששותק – גם מרויח כפול וגם יש מצב שיחשבו שהוא חכם WIN-WIN ....

ספויילר: החלפתי חיה אחת בדוב לבן, כי היא חיה טמאה ואיני רוצה לפגוע ברגשות של דתיים.

בעמק יפה, בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות.
ומי גר במגדל?
בקומה הראשונה תרנגולת שמנה. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל כך שמנה, שקשה לה ללכת.
בקומה השניה גרה קוקיה, כל היום מהלכת, עושה ביקורים, כי בניה גרים בבתים אחרים.
בקומה השלישית חתולה כושית נקיה, מגונדרת. על צוואר יש לה סרט.
בקומה הרביעית גרה סנאית. בשמחה ונחת אגוזים מפצחת.
ובקומה החמישית גר מר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע.
איש אינו יודע לאן ומדוע.
כתבו דירי המגדל שלט : דירה להשכיר
תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר

והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים-אל הבית באים דיירים חדשים.
ראשונה באה נמלה, לקומה חמישית עולה, קוראה את השלט. פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים;
-הנאים החדרים בעיניך?
-נאים.
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה.
-אם-כן, שבי אתנו, הנמלה!
-לא, לא אשב.
-למה?
אומרת הנמלה; -השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני הנמלה בבית אחד עם תרנגולת עצלה?
כל היום על משכבה מתהפכת, מרוב שומן קשה לה ללכת!
נעלבה התרנגולת, והנמלה הלכה לה.

הלכה הנמלה, באה הארנבת.
חיש-מהר עולה לקומה אחרונה. קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבה, מסבירים לה פנים;
-הנאים החדרים בעיניך?
-נאים.
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה.
-אם-כן, שבי אתנו, הארנבת!
-לא, לא אשב.
-למה?
-השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקיה מפקירה הבנים?
כל בניה גדלו בקינים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים, מה לקח ילמדו מהם ילדי?
נעלבה הקוקיה, והארנבת הלכה לה.

הלכה הארנבת, בא דוב לבן.
קרא את השלט "דירה להשכיר". ואחרי שקרא את השלט, התגלגל ועלה ופתח הדלת.
עומד ומביט בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה ובחלונות.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים;
-הנאה הדירה בעיניך?
-נאה.
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה המטבח, אף-כי איננו מלוכלך!
-הנאה המסדרון בעיניך?
-נאה.
-אם-כן, שב איתנו!
-לא, לא אשב.
-למה?
-השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב אני דוב לבן, בן לדובים לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית!
לא נאה לי ולא יאה לי.
קראו השכנים; לך, לך דוב לבן ! גם לנו לא נאה ולא יאה!

הלך לו הדוב, בא הזמיר.
שר הזמיר בקול רינה, עולה הזמיר לקומה אחרונה. קורא את השלט, פותח הדלת, מסתכל בדירה, בכתלים, בתקרה...
באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים;
-הנאים החדרים בעיניך?
-נאים.
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה.
-אם-כן, שב אתנו.
-לא, לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. כי איך אשב בשלווה ובנחת, וסנאית כל היום אגוזים מפצחת.
עולה קול פיצוחם עד לב השמים, איום ונורא, מחריש אזניים. ואוזני רגילות לקולות אחרים, רק לשירים ולמזמורים.
נעלבה הסנאית והזמיר הלך לו.

הלך הזמיר, באה יונה.
חיש-קל עלתה לקומה אחרונה. קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים אליה כל השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים;
-הנאים החדרים בעיניך?
-החדרים צרים.
-הנאה במטבח בעיניך?
-נאה המטבח, אך אינו מרווח.
-הנאה המסדרון בעיניך?
-מרובה בו הצל, המסדרון אפל.
-ובכן, לא תשבי אתנו?
-אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני;
התרנגולת-טובת כרבולת,
הקוקיה-יפהפיה,
החתולה-כל-כך נקיה,
והסנאית בעלת אגוזים - יודעת לחיות חיים עליזים.
רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת.
שכרה היונה את הדירה, יום-יום הומה היא בחדרה.

כך בעמק יפה, בין כרמים ושדרות,
עומד מגדל בן חמש קומות.
ובמגדל גרים עד היום שכנים טובים חיי שלום