ביקור באי קופנגן בימים אלה קצת מזכיר ביקור במפעל נקניקיות — שכמו שאומרים, איש לא רוצה לדעת איך מכינים. הנקניקיות במקרה הזה הן תמונות אינסטגרם של תיירים על רקע חול לבן ועצי קוקוס, עם קוקטייל צבעוני ביד, וסטוריז של החיים הצבעוניים שמנהלים ישראלים שחיים באי בשנים האחרונות, ועובדים מרחוק מתחת לעצים האלה.

מאז ימי הקורונה והתפוצצות העבודה מרחוק, את חופי האי לא פוקדים רק תרמילאים. כבר כמה שנים קופנגן מלא בהמוני מהגרים לעת מצוא ונוודים דיגיטליים מכל רחבי העולם, שמנסים את מזלם בתאילנד. עבור הישראלים, גל ההגירה הזה החל בימי הקורונה, והגיע לשיא במלחמה, עם העקירה של עשרות אלפים מהצפון והדרום, ו"סתם" ישראלים שרצו לברוח מאיומי הטילים והלחימה הבלתי נגמרת. לפי הערכות, באי יש כיום כ–1,000 ישראלים בכל הגילים שחלקם פתחו עסקים, וגננות מספרות שרוב ילדי הגנים באי דוברי עברית. חוף אחד, סריטאנו, נהפך הלכה למעשה לחוף של תיירות ישראלית, כולל הקפצת כדור באוויר ומטקות, למורת רוחם של המקומיים.

תאילנד קופנגן 2025

תאילנד קופנגן 2025

חוף סריטאנו, קופנגן. "הבעיה של המקומיים לא הייתה רק הנדל"ן, אלא שבאו המון חבר'ה ישראלים ישר מהמלחמה ועשו בלגן" צילום: קים לגזיאל
חוף סריטאנו, קופנגן. "הבעיה של המקומיים לא הייתה רק הנדל"ן, אלא שבאו המון חבר'ה ישראלים ישר מהמלחמה ועשו בלגן" צילום: קים לגזיאל
כתבות קשורות
בדרך לעיירה קסומה בפורטוגל, גיליתי למה ההייטקיסטים שעזבו לא חוזרים אופיר דור
"אם מישהו תורם למדינה, למה לא לתת אזרחות? ישראל יכולה לחלק ויזות זהב" רונית דומקה
"קניתי 4 דונם באי במחיר דירה בב"ש - עם בית על הצוק והנוף היפה בעולם" מיכל פלטי
כעת מתברר שמאחורי הגלויה הטרופית מסתתרת בהלת נדל"ן אדירת ממדים שהגיעה לשיאה בימי גל ההגירה של המלחמה, סחפה לפי הערכות אלפי ישראלים, הגיעה לנקודת רתיחה — ולפני חודש וחצי עלתה על גדותיה עם גל של מעצרים, צווי הפסקת בנייה וקנסות. בהתאם, נראה שתור הזהב של הישראלים בקופנגן הגיע לקצו, או לפחות לקצו הזמני — לאחר שלתאילנדים הגיעו מים עד נפש, ואולי גם קצת מעבר לזה. החופים עדיין יפים, המים עדיין צלולים והשייקים עדיין זולים ונהדרים. אבל בימים אלה, הקהילה הישראלית באי אפופה אווירת נכאים וחשדנות, ויש אווירה של סגירת הבאסטה.

הרעב הישראלי לקרקע
קופנגן הוא אי קטן ויפהפה לחופה המזרחי של תאילנד, שבו חיים כ–13 אלף איש. במשך עשורים הוא היה מזוהה עם מסיבת הפול מון המפורסמת של חוף האד רין, שמשכה תיירים מכל רחבי העולם. האירוע רווי סמי המסיבות והאלכוהול אפילו הופיע בפרק של סדרת הטלוויזיה "הלוטוס הלבן". כלבים עצלים מנמנמים בצל מחוץ לאינסוף חנויות הנוחות 7/11, תיירים על אופנועים שכורים נוסעים בשבילים המשובשים, ובכל פינה לאורך הדרכים אפשר למצוא עסקים קטנים, בין אם מסעדות ובתי קפה, או פשוט דוכני אוכל רחוב כמו פאד תאי, ב–100 בהאט בממוצע, לא יותר מ–10 שקלים.

Google

נתוני מפה ©2026 Google

הישראלים לא לבד: יש באי לא מעט צרפתים, רוסים, בריטים וגרמנים שעשו בדיוק אותו דבר. תאילנד קידמה בברכה את התיירים־מהגרים הללו, שהוציאו ויזת נווד דיגיטלי או חידשו ויזה תייר כל חודשיים במסע קצר לגבול, ותרמו רבות לכלכלה המקומית. שחיתות ברמה המקומית איפשרה להפרות חוק קטנות בבעלות על נדל"ן ועסקים לשגשג, תוך כדי העלמת עין מכוונת. כעת מתברר שגל ההגירה הישראלי היה יותר ממה שהאי יכול היה לעמוד בו, ובימים אלה הישראלים מורידים פרופיל, משביתים עסקים ואפילו עוזבים.

בתאילנד אסור לאזרח זר להחזיק אדמה, אלא רק לקנות דירה במתחמים ספציפיים בערים, כל עוד נשמרת אחזקה בהם של 51% לאזרחי תאילנד. ניתן גם לשכור נכסים לטווח ארוך, של 20–30 שנה, ולפתח עסק על אדמה שכורה או לבנות בית מגורים. אבל הישראלים שהגיעו היו רעבים לרכישת בית החלומות שלהם — ובעזרתם האדיבה של המקומיים, שראו את הנהירה ורצו להרוויח, נמצאה פרצה בחוק.

איך זה עבד? לפי החוק התאילנדי, אזרח זר שפותח חברה בתאילנד עם שותף תאילנדי שמחזיק ב–51% מהעסק והרווחים, יכול לקנות דרך החברה אדמה ולבנות עליה וילה, עסק או מלון. זה יכול להיות כשר לגמרי, כשהשותף התאילנדי המדובר אכן תורם את חלקו להון לטובת הקמת העסק, ובאמת שותף פעיל בו. אבל כשמדובר בפלוני אלמוני מהחוף השכן באי, זה לא חוקי. זה לא מנע מהקומבינה הזו לשגשג. "הרבה מאוד עורכי דין מקומיים שיכנעו אנשים שיהיה בסדר, שזה מותר", מספר שון (שם בדוי), אזרח בריטי שנשוי למקומית. "מה שמדהים הוא המהירות שבה זה קרה. אני פה עשר שנים ולא הייתי חושב לנסות לקנות פה אדמה. בת הזוג שלי תאילנדית ויש לנו עסק ששייך לה, ואני בכלל לא הייתי חושב להיכנס פה לבד ליזמות, בארץ זרה".

קופנגן, תאילנד

"בעצם הייתה פה סוג של תרמית פירמידה. תאילנדים לעולם לא היו קונים קרקעות במחירים שהישראלים קנו בהם. ישראלים לא מבינים שנדל"ן, במיוחד בחו"ל, זה עסק למקצוענים. זאת בדיחה לחשוב שתבוא לכפר הזה ותבין יותר טוב מהמקומיים מה שווה ומה לא"

אלון (שם בדוי), מתגורר באי קופנגן כבר עשור

בנייה בקופנגן

בנייה בקופנגןצילומים: Brent Lewin / Bloomberg Finance, קים לגזיאל
הרעב הישראלי לקרקעות נתן במהרה את אותותיו. לדברי גולן (שם בדוי), ישראלי שחי שנים רבות באי ומנהל עסק גדול, כ–80% מעסקות הנדל"ן בקופנגן בשנתיים האחרונות היו של ישראלים. גולן הגיע לאי מתל אביב, שם הוא עדיין מחזיק דירה. עם השנים פתח באי יותר מעסק אחד, והוא מכיר את האי לפני ולפנים. "בעצם הייתה פה סוג של תרמית פירמידה, הונאת פונזי", הוא אומר. "התאילנדים לעולם לא היו קונים קרקעות במחירים שהישראלים קנו בהם. למיטב ידיעתי, באי יש כרגע 700 עסקים ישראליים תחת חקירה, ואנחנו עוד לא יודעים מה יהיה איתם. השיחה בהדלקת נר ראשון של חנוכה הייתה לגבי מעבר ליוון, קפריסין ופורטוגל".

גולן מתייחס למבצע אכיפה נרחב שהתקיים באמצע נובמבר האחרון, שבו נעצרו שלושה ישראלים שהפעילו עסקים והחזיקו נדל"ן לא חוקי, בעוד רבים אחרים קיבלו קנסות או זכו לביקור מהרשויות במחוז סורטאני. "כרגע כל מה שיש לעשות זה לחכות להליך פלילי או לשלם שוחד למי שיכול להוציא אנשים מזה".

אלון (שם בדוי), ישראלי שחי באי זה עשור באופן חוקי ומנהל עסק, מספר על "אירועי נובמבר" ועל החרדה, ההלשנות והחשדנות שפשו בקהילה הישראלית מאז. "הפקחים הגיעו ביחד, במכה אחת, מכל הרשויות מהמועצה המקומית, והתחילו לבדוק חוקיות של מבנים, אחרי שמקומיים התלוננו. הכניסו את כולם פה לפחד, זה אי קטן וכולם עכשיו רגישים. בחלק מהמקומות נעצרו עובדים בורמזים בלי אישורי עבודה מתאימים. אחרי ההלם הזה, הרבה עסקים פשוט סגרו לשבועיים־שלושה. למעשה, כמעט כל העסקים בחוף סריטאנו סגרו. שם הבעיה של המקומיים לא הייתה רק הנדל"ן, אלא שבאו המון חבר'ה ישראלים ישר מהמלחמה, ועשו בלגן. כסף זה לא העניין. תכבדו את המקום שבו אתם נמצאים: תהיו בשקט, כנסו לחנויות לבושים ולא בבגד ים, אל תשבו עשרה אנשים בבית קפה שעות כשרק אחד שותה משהו. זה הכל בגלל ההתנהגות של הישראלים".

אלון מוסיף שאותה התנהגות לא מכבדת לא מאפיינת רק את התיירים, אלא גם את רוכשי הנדל"ן הישראלים שהגדישו את הסאה. "באו לפה הרבה אנשים יהירים, קנו אדמה ופתאום הם בונים ארבע וילות. זה הרתיח את התאילנדים. באו צעירים להתפרק מהמלחמה ברבאק, אז העסקים הישראליים העלו מחירים לשמיים. אנשים פה קנו אדמות בגרושים ומכרו לחברים שלהם במחיר כפול. זו בעיה של התרבות הנדל"ניסטית. אני שמח שגל המעצרים התרחש, כי הגודש הישראלי בסריטאנו פשוט הבריח את התיירים ממדינות אחרות. דרך אגב, את כל העסקים האלה אפשר היה להקים בלי לקנות אדמה. הבנייה פה זולה, ואם שוכרים קרקע ל–30 שנה ובונים ברמה גבוהה, כולל ריהוט, משלמים כ–4,000 שקל למ"ר".

הטעויות שפוצצו לישראלים את בועת החיים בתאילנד
הטעויות שפוצצו לישראלים את בועת החיים בתאילנד

לדברי גולן, הישראלים התעקשו לא להבין את המציאות. "הם פשוט לא הכניסו לסיסטם שלהם שהם לא יכולים לקנות פה נדל"ן, ואלפים קנו פה. אמרתי את זה לאנשים ואף אחד לא האמין לי, אפילו חשבו שאני מנסה לחסום אותם. תחשבו לפני שאתם שמים 700 אלף שקל על קרקע". גולן מספר שההגירה הישראלית העצומה הובילה לעלייה חדה במחירי הקרקעות באי. "מבחינת מחירים, הגענו כבר לרמה של קוסמוי, שזה אי שיש בו הרבה יותר שירותים, כמו שדה תעופה.

"אנשים קנו פה שטח ב–700 אלף שקל וחשבו שימכרו לאחר מכן ב–1.4 מיליון, אבל מי בדיוק יקנה ממך עכשיו? כל קונה שיערוך בדיקת נאותות בסיסית יבין את המצב. מכירה ירדה מהפרק בשלב הזה, ואולי בכלל. יש פה עורכי דין שהיו נומיניז (בעלי שליטה בחברה; ק"ל) של עשרות עסקים בו־זמנית. גם הם קיבלו קנסות של עשרות אלפי בהאט".

"האי נהפך לאתר בנייה"
ברקע להתפתחויות מתבשלת חקיקה, שלדברי גולן תלויה בתוצאות הבחירות הקרובות בתאילנד שיתקיימו בפברואר, שמטרתה לאפשר לזרים לחכור אדמה ל–99 שנה במקום 30. "כיום טווח ההשכרה מוגבל, וזה מגביל את סכום הכסף שאנשים משקיעים בזה. אם הצעת החוק הזו תאושר, השוק ישתנה לחלוטין, כי זרים יוכלו להזרים הרבה יותר כסף להשקעות", אומר גולן.

בינתיים, הישראלים באי החלו לחפש פתרונות למצב. "מי שיש לו שכל, יצא מהחברה והשאיר אותה לשותף התאילנדי, מה שבעצם הופך את העסק או פרויקט הבנייה לחוקי", אומר גולן. "אני מניח שהם ינסו לשכור את הנכס ל–30 שנה מהשותף לשעבר, כדי להוריד את אלמנט הפליליות. אבל אם לפני זה היה צורך באמון, כי שותף תאילנדי החזיק ב–51% בחברה, עכשיו צריך הרבה יותר — כי הוא מחזיק את הכל. בינתיים האי אתר בנייה, ניסיתי להשיג חשמלאי — פשוט אי־אפשר. כמות הבנייה לא נורמלית, בונים אלפי יחידות דיור. אבל האירועים בחודשיים החולפים דיללו הרבה ישראלים. יש לי חברים טובים שפשוט העבירו את החברה לשותף התאילנדי ועברו לאירופה. יש גם אנשים שלא היו פה בזמן הפשיטה בנובמבר, ועכשיו הם בחרדות שכשהם יחזרו לתאילנד, יעצרו אותם".

קופנגן

"באו לפה הרבה אנשים יהירים, קנו אדמה ופתאום הם בונים ארבע וילות. זה הרתיח את התאילנדים. באו צעירים להתפרק מהמלחמה ברבאק, אז העסקים הישראליים העלו מחירים לשמיים. אנשים פה קנו אדמות בגרושים ומכרו לחברים שלהם במחיר כפול"

גולן, ישראלי ותיק בקופנגן

תאילנד קופנגן 2025

קופנגןצילומים: קים לגזיאל, Brent Lewin / Bloomberg Finance
איך זה קרה? מה הישראלים לא הבינו?

גולן: "ישראלים לא מבינים שנדל"ן, במיוחד בחו"ל, זה עסק למקצוענים. זאת בדיחה לחשוב שתבוא לכפר הזה ותבין יותר טוב מהמקומיים מה שווה ומה לא — במיוחד כשנקודת הייחוס שלך היא הדירה של סבתא בבת ים. הביטחון העצמי המוגזם של הישראלים באמת מדהים. לדוגמה, כל מי שעוסק בנדל"ן יודע שהבסיס של הבסיס זה חשיבות המינוף. אז באתם לכאן, למדינה שבה אף גוף לא מוכן לתת לכם מינוף של בהאט אחד, לא משנה תמורת כמה אחוזים. החברה התאילנדית שפתחתם לא יכולה ללוות אפילו חצי בהאט. בסופו של דבר, על אחד או שניים שעשו קופה — באו 200 אחרים ששמעו עליהם, ונפלו. אני, את כל העסקים שלי אני מנהל על אדמה בשכירות.

"מעבר לזה, אנשים לא מבינים שהשותף התאילנדי שעורך הדין שידך להם יכול גם למות — מישהו טרח לבדוק מי היורשים שלו? בקלות יכול לרשת אותו איזה בן דוד שעכשיו מחזיק 51% מהבית שלך, ואם הוא רוצה למכור אותו, אין לך מה לעשות בעניין. בסופו של דבר, כל התיקים האלה יגיעו לבית המשפט העליון התאילנדי, שפוסק כל פעם אותו דבר, לא משנה כמה העורך דין התאילנדי שלך מצוין: הוא פוסק שלזרים אסור להחזיק קרקע. אמרתי לאנשים, פשוט תפתחו את 'בנגקוק פוסט' ותקראו על כל המקרים האלה".

המקומיים באי, שחלקם הרוויחו היטב מהבהלה הישראלית לנדל"ן, התעוררו כשחלקים מכובדים מהג'ונגל כבר בוראו. האי מצולק כיום באתרי בנייה חצי גמורים, ורצות שמועות שחלק מהישראלים והזרים האחרים שרכשו אדמה, קנו חלקות שהן חלק מהפארק הלאומי — שאסור לבנייה. מקומי שעובד בבנייה בשעות היום ובבר בשעות הלילה סיפר לנו שהשבוע התחיל לעבוד באתר חדש על צלע הר. "זה היה עצוב לראות, כל כך הרבה עצים נכרתו. כואב לי בלב. אבל אני שכיר ואני בונה, מה יש לי לעשות?", אמר.

bangkokpost_official

Instagram post shared by @bangkokpost_official

כתבה ב"בנגקוק פוסט" על ההשלכות של החוק בתאילנד על ישראלים
לדברי גולן, מסוקים סרקו את האי בחיפוש אחר עדויות לבנייה לא חוקית בפארק, ונכון לעכשיו הוא לא מכיר ישראלים שאכן בנו שם. אחרים ששוחחנו איתם, כולל גורמים ישראליים ממלכתיים, טענו שההאשמות נגד ישראלים שבנו בפארק הלאומי מקורן במבצע השפעה זר ברשתות החברתיות בתאילנד, שנועד לפגוע בישראלים.

כל ניסיון שלנו לדבר על המצב עם הרשויות באי עלה בתוהו. "אלה אנשים כפריים ופשוטים, חלקם אנלפביתים, וגם אם מישהו ידבר איתכם הוא בחיים לא יחשוף כלום", מסביר גורם ישראלי שמעורה בשלטון המקומי. בסופו של דבר, ניסיון לראיין את סגן ראש אחת משתי המועצות באי כשל מסיבה מאוד קופנגנית: מלבד תפקידו ברשות, הוא מנהל גם מועדון לילה, וראיון ב–11:00 בבוקר מתנגש עם שעות השינה שלו.

מתברר שלא רק עורכי דין מקומיים עשו כסף בגל הרכישות. "הרבה מאוד קבלני בנייה מבנגקוק הפסידו המון כסף אחרי הפשיטה על היזמות הלא חוקית של הישראלים", מוסיף שון הבריטי. "יש לי חברים תאילנדים שבאו לפתח פה קרקעות עבור זרים והפסידו מיליוני בהאט. אני לא רוצה ללכלך, אני בעצמי בן להורים שהיגרו לבריטניה. בסופו של דבר, הרבה ישראלים פשוט נפלו קורבן להונאה של עורכי דין — שהרוויחו הרבה מאוד מפתיחת העסקים עבור הזרים. רבים מאוד עזבו בגלל האכיפה על הנדל"ן מאז נובמבר והשינוי בחוקי הוויזה".

תאילנד קופנגן 2025

תאילנד קופנגן 2025

חוף סריטאנו, קופנגן. "האירועים בחודשיים האחרונים דיללו הרבה ישראלים" צילום: קים לגזיאל
חוף סריטאנו, קופנגן. "האירועים בחודשיים האחרונים דיללו הרבה ישראלים" צילום: קים לגזיאל
שון מתייחס לשינויים שנכנסו לתוקף ב–13 בנובמבר, שמשפיעים על בעלי אשרת תייר שרוצים להישאר בתאילנד יותר מחודשיים. אלה נהגו להאריך את השהות שלהם באמצעות יציאה מתאילנד וחזרה אליה — אבל מעתה יוכלו לעשות זאת פעמיים בלבד בשנה קלנדרית. בפעם הראשונה ההארכה תהיה ל–30 יום, ובפעם השנייה לשבעה ימים בלבד. בנוסף, ההארכות הללו לא יינתנו למי שייכנס למדינה דרך גבול יבשתי. כעת, הארכה ניתנת לנכנסים בטיסה בלבד, וזה מחייב שהות של כמה ימים במדינה אחרת. השינוי משמעותי, מכיוון שרבים ממי שביקשו להישאר בתאילנד יותר מחודשיים פשוט יצאו ממנה דרך היבשה לאחת המדינות הגובלות בה, וחזרו אחרי זמן קצר. יציאה וחזרה בטיסה אמנם אפשריות, אבל יקרות יותר.

עם זאת, אפילו הוויזות המותרות קשות יותר לתחזוקה כרגע. לדברי גולן, התאילנדים הפסיקו לחדש ויזות עבודה לישראלים. "עורכת הדין שלי אמרה לי שאין אפילו מה לנסות. אמרה לחזור בשנה הבאה". נראה שמי שייפול על הפקיד הנכון יצליח לחדש ויזות ארוכות טווח — ואחרים לא.

"זה לא הזמן לעבור הנה"
צרת רבים היא לא נחמה משום סוג, אבל גם זרים בני לאומים אחרים נמצאים באותן צרות. האכיפה על כל חריגה לא פסחה על רוסים, שמבצע אכיפה גדול הוציא אותם מהאי פוקט לפני כמה שנים, או על כל לאום אחר שהתאילנדים החליטו שעבר את הגבול.

גבי, צרפתי שנמצא באי כבר שש שנים, גילה זאת בדרך הקשה. "הייתי מדריך קייט־סרפינג, והמשטרה באה לעצור אותי והגיעה עד קו המים, כשאני עם אנשים בשיעור. כל זה כי לא היה לעסק שלי האישור המדויק, אף שהוא היה חוקי. לקחו אותי למעצר, וזה היה מקום נוראי. למזלי, עורכת הדין שלי מכירה את כולם, ואיפשרו לי לשלם 20 אלף בהאט כדי לא לבלות שם את הלילה. לא היה אכפת לי לשלם, העיקר לא להישאר שם ללילה. אבל כל זה לא מפתיע אותי. כשסיפרתי לאנשים שאני עובר לפה, כולם אמרו לי — 'תעבור, אבל אל תשקיע כסף בתאילנד, כי אתה תאבד אותו'. לכן אני שוכר פה דירה חודש בחודשו. יש איזו משבצת שבתור זר מותר לך להיות בה ואסור לחרוג ממנה, והבנתי שצריך לקבל את זה".

circledevelopment

נכסים למכירה בקופנגן
אלון מספר על מקרים אחרים: "אתמול נעצרו שני רוסים שהפעילו מוסך, שזה אסור. יש כ–30 מקצועות ששמורים רק לתאילנדים. עכשיו כולם מסדרים את העניינים שלהם, חלק נבהלו ורוצים למכור. הרציניים, שבאמת רוצים לגור פה, יישארו".

גורמים ישראלים רשמיים לא ששים להתייחס לעבירות הנדל"ן של ישראלים בקופנגן. כמו התיירים עם המטקות והצעקות בחופים, גם ההסתבכות הזו מעוררת אי־נוחות ברמה הדיפלומטית. מה שברור הוא שישראל הרשמית, שגם כך מתמודדת עם אתגרים בזירה התדמיתית בעקבות המלחמה והתנהלות הממשלה, לא יוצאת מורווחת מתשומת הלב התאילנדית הערה לפרשיית הקרקעות בקופנגן: התאילנדים, שנחשבים סבלנים מאוד, רגישים להשתלטות זרה על נכסים במדינה, והאירוע נגע בנקודה רגישה מאוד — גם אם הוא מועצם ונתמך בשקרים על ידי קמפיינים אנטי־ישראליים ברשתות החברתיות.

זו לא הסיבה היחידה שבגללה גורמים רשמיים זזים בכיסא באי־נוחות בגלל אירועי קופנגן: אותם ישראלים שעזבו במלחמה, רבים מהם מהצפון והדרום, משמשים מראה לכישלונה של ישראל לספק לאזרחיה מקום בטוח ובר־השגה לקרוא לו בית. רבים מהם לא עברו על שום חוק ולא קנו קרקע, וגם בין אלה שקנו ונפלו יש לא מעט שאינם נדל"ניסטים, אלא פשוט ישראלים מיואשים שניסו להפוך את תאילנד לבית אחרי שהמלחמה, המשבר הפוליטי ויוקר המחיה הפכו את ישראל למקום שקשה לחיות בו.