ערכתי לאחרונה בתאריך 29.10.26 בשעה 20:36 בברכה, PrimarySix
הדרך שלפנינו תהיה קשה ותגבה מחירים כבדים, בייחוד כשבעלות בריתנו הולכות ומתרחקות על רקע הסירוב לפשרות שאינן קבילות עוד לאחר ה-7 באוקטובר.
התלות הנוכחית במערב מונעת מהלכים מיידיים, אך מכיוון שהתמיכה הזו נשחקת ממילא – מדובר בתהליך בלתי נמנע. ככל שהמערב יטיל מגבלות, כך הוא יאבד את יכולת ההשפעה עלינו.
(במקביל המערב הנוכחי מאבד את עצמו לא לאט אבל לאט יותר ממה שהיה נדמה , ובכל מקרה הקדמה לא תהיה נחלת המערב בלבד , אם בכלל , בעתיד )המטרה אינה נמדדת בתוצאות מיידיות, אלא בראייה לטווח ארוך של עשרות שנים קדימה: ביסוס שליטה, שליטה בשטח והתיישבות.
השינויים העולמיים יחייבו אותנו להמציא את עצמנו מחדש ולהסתגל בהדרגה, בדיוק כפי שידענו לעשות בעבר מול משברים ואמברגו.
הבחירה הפוליטית שלי כיום אינה נשענת על אשליות של פתרונות קסם מהירים, אלא על שיקול אסטרטגי צופה פני עתיד: תמיכה במנהיגות שלא תציב מקלות בגלגלים ולא תעכב את התהליך ההיסטורי הארוך הזה.
כלומר ברור לי שביבי זה לא האיש שיביא את או יילך לשמה בריש גלי וגם מבחינת הזמנים הוא לא רלוונטי , אבל בהחלט יפריע הרבה פחות מאיזה איזנקוט לצורך העניין .
אני מעולם לא האמנתי בדו קיום , שלום , לא סמכתי על ערבים וידעתי מה מתרחש בראש שלהם (שוחחתי עם לא מעט ועדיין משוחח , בלי פילטרים מבחינתם הם מניחים שהם משוחחים עם מישהו ניטרלי שמוכן לשמוע את דעתם ובכל מיני קונסטלציות שמאפשרות להם לשפוך את אשר במוח הדמים שלהם ,"יהיה דם עד הברכיים אתה תראה אחי במלחמה בנינו דם עד הברכיים ובסוף ננצח", כל אירוע גדול או קטן שקורה במשך השנים רק מחזק את עמדתי וגם בזמנים כמו 2013 , כאשר הצבעתי דאז "עוצמה יהודית" , אנשים שהיום בן גביר נשמע לידם איזה שמאלן קיצוני כמו לפיד , הרימו גבה ושאלו מה אני "קיצוני עד כדי כך?" , עברו להן השנים , ומה שהם מבינים היום , היו כאלה שידעו כבר אז.