https://www.facebook.com/yuval.abramovitz/posts/10152235682367499אלו האטרקציות המרכזיות שראיתי באילת:
* גבר מכה (!!!) גבר בלובי של המלון, לעיניי ילדים, בגלל פרס שחולק בתחרות של צוות הבידור.
* גבר יושב עם תחתונים רטובים על ספת הלובי וצועק על מלצרית שמעירה לו.
* שולחן א' מדבר בצעקות עם שולחן ב' שמשיב לשולחן ג' וחוזר חלילה בחדר האוכל.
* אנשים מעמיסים שקיות ותיקים בלחמניות, פירות ועוד מטעמים שיספיקו להם לשבועיים.
* חבורות "פותחות שולחן" בלובי. בתפריט: בירות שקנו בסופרמרקט, פיצוחים (הקליפות, כמובן, מפוזרות בכל מקום אפשרי) וצווחות אימים.
* ילד בן עשר תולש (!!!) נוצות לטווס (!!!) בריף הדולפינים ורץ להוריו הגאים בו על מנת להראות להם את השלל.
הרמתי גבה.
הסבירו לי ש"ככה זה בחופש. אנשים פורקים עול".
הרמתי גבה שנייה.
הסבירו לי ש"זה העם שלך!".
אז לא, זה לא העם שלי.
העם שלי הוא עם הספר והעם הנבחר.
וגם כשהוא בחופש הוא לא צריך לאבד את ערכיו ונימוסיו.
ואולי הגיע הזמן שבמשרד החינוך יקצצו בכמה שעות של מתמטיקה לטובת שיעורי נימוסים והליכות. מעולם לא נתקלתי באדם ששיעור על מחוגה סייע לו בחיים, אבל בהחלט הכרתי לא מעט אנשים שתרבות שינתה את חייהם