אח שלי חובש קרבי בגולני והוא כרגע משתתף בקרבות בסג'עייה...הימים האחרונים עוברים עלינו (ולעוד עשרות אלפי משפחות) בפחד מוחלט. חיים מידיעה לידיעה וכל שיחת טלפון רק מקרבת אותנו עוד צעד להתקף לב...
אמא שלי אחרי הידיעה הבוקר בכלל בכתה (היא בוכה גם ככה כל היום) אבל אמרתי לה שכל עוד אין חדשות - זה חדשות טובות.. ושאמן רק יימשך ככה
אני לא מצליח להתרכז בעבודה ולא בשום דבר שאני עושה.. הראש לא פה, בחיים לא דאגתי לאח שלי ככה ובחיים לא רציתי לחבק אותו כמו עכשיו :(
מה עושים ? :(