וזה ש3/4 מהמשפחה שלך נרצחה בשואה לא מקנה לך את הזכות להשוות את הצעת החוק של הבית היהודי לפעולות שעשתה גרמניה הנאצית.אתה יכול לזלזל בכבודה של המשפחה שלך, אין לך זכות לזלזל בכבודן של מליוני המשפחות האחרות.
כפי שכבר כתבתי, הצעת החוק הזאת היא תולדה של מבוי סתום. בג"צ חסם את כל הדרכים האפשרויות לפתרון. הוא לא מאפשר לגרש מהגרי עבודה, הוא לא מאפשר לכלוא אותם, הוא לא מאפשר למנוע את כניסתם.
הוא לא נותן למדינה שום דרך לטפל בתופעה.
ואולי אם למדת קצת היסטוריה אז אתה יודע שפעולות ביסוס השלטון של המפלגה הנאצית קרו די מהר לאחר הניצחון שלהם ב"בחירות". המטרה שלהם הייתה לתפוס את השלטון.
איך אתה בכלל יכול להשוות את זה למה שקורה כאן בארץ? ניסו כל דרך פתרון אפשרית כדי להתמודד עם הבעיה ובג"ץ חוסם הכל.. אז הדרך פתרון המתבקשת היא להגביל את יכולת ההתערבות של בג"ץ.
אני לא אומר שצריך לקצץ את הרגליים של בג"ץ אבל נראה לי שאם רוב מיוחס של 90 ח"כים אומר שצריך לעשות משהו (שזה אגב, רוב שקשה מאוד לממשלה להשיג כי אין ממשלות כאלה גדולות) אז כנראה שצריך לעשות את המשהו הזה.
אז נכון בהצעת החוק דיברו על רוב קטן יותר של 61 ח"כים, על הכמות אפשר אולי להתווכח אבל איאפשר להתווכח על העובדה שצריך לרסן את בג"צ. איאפשר לפסול כל דרך פתרון.
מה הלאה? בג"צ יחליט שאסור לצאת למלחמה? הרי טכנית, אין שום חוק שקובע מה שפיט ומה לא שפיט... זה בג"ץ מחליט לעצמו. זה מצב יותר טוב?