"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתָב-לְךָ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כִּי עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית--וְאֶת-יִשְׂרָאֵל" (שמות, פרק לד', פסוק כז')"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות, פרק כד', פסוק ו')
"בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר"(דברים פרק א', פסוק ה')
"כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. {ס} יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"
(דברים, פרק ל', פסוקים י'-יד')
"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר: עַד, תֻּמָּם. כה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר. כו לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"
(דברים, פרק לא', פסוקים כד'-כו')
"וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד--לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר-מִמֶּנּוּ, יָמִין וּשְׂמֹאול" (יהושוע, פרק כג', פסוק ו')
דברים פרק כח פס' א-סז
א והיה, אם-שמוע תשמע בקול האל אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ונתנך האל אלוהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ. ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגוך: כי תשמע, בקול האל אלוהיך. ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ה ברוך טנאך, ומשארתך. ו ברוך אתה, בבואך; וברוך אתה, בצאתך. ז ייתן האל את-אויביך הקמים עליך, ניגפים לפניך: בדרך אחד ייצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. ח יצו האל איתך, את-הברכה, באסמיך, ובכול משלח ידך; ובירכך--בארץ, אשר-האל אלוהיך נותן לך. ט יקימך האל לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך: כי תשמור, את-מצוות האל אלוהיך, והלכת, בדרכיו. י וראו כל-עמי הארץ, כי שם האל נקרא עליך; ויראו, ממך. יא והותירך האל לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע האל לאבותיך, לתת לך. יב יפתח האל לך את-אוצרו הטוב את-השמיים, לתת מטר-ארצך בעיתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלווית גויים רבים, ואתה לא תלווה. יג ונתנך האל לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי-תשמע אל-מצוות האל אלוהיך, אשר אנוכי מצווך היום--לשמור ולעשות. יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנוכי מצווה אתכם היום--ימין ושמאל: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--לעובדם. {פ}
טו והיה, אם-לא תשמע בקול האל אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך. טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. יז ארור טנאך, ומשארתך. יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. יט ארור אתה, בבואך; וארור אתה, בצאתך. כ ישלח האל בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד הישמדך ועד-אבודך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני. כא ידבק האל בך, את-הדבר--עד, כלותו אותך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כב יכך האל בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשידפון, וביירקון; ורדפוך, עד אובדך. כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחושת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל. כד ייתן האל את-מטר ארצך, אבק ועפר: מן-השמיים יירד עליך, עד הישמדך. כה ייתנך האל ניגף, לפני אויבך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעווה, לכול ממלכות הארץ. כו והייתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמיים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כז יכך האל בשחין מצריים, ובטחורים, ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להירפא. כח יכך האל, בשיגעון ובעיוורון; ובתמהון, לבב. כט והיית ממשש בצוהריים, כאשר ימשש העיוור באפילה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע. ל אישה תארש, ואיש אחר ישכבנה--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תיטע, ולא תחללנו. לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע. לב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך. לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים. לד והיית, משוגע, ממראה עיניך, אשר תראה. לה יכך האל בשחין רע, על-הברכיים ועל-השוקיים, אשר לא-תוכל, להירפא--מכף רגלך, ועד קודקודך. לו יולך האל אותך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך; ועבדת שם אלוהים אחרים, עץ ואבן. לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכול, העמים, אשר-ינהגך האל, שמה. לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה. לט כרמים תיטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת. מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך. מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי. מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. מד הוא ילווך, ואתה לא תלוונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, הישמדך: כי-לא שמעת, בקול האל אלוהיך--לשמור מצוותיו וחוקותיו, אשר ציווך. מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם. מז תחת, אשר לא-עבדת את-האל אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול. מח ועבדת את-אויבך, אשר ישלחנו האל בך, ברעב ובצמא ובעירום, ובחוסר כול; ונתן עול ברזל, על-צווארך, עד השמידו, אותך. מט יישא האל עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר: גוי, אשר לא-תשמע לשונו. נ גוי, עז פנים, אשר לא-יישא פנים לזקן, ונער לא יחון. נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד הישמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרות צאנך--עד האבידו, אותך. נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות, אשר אתה בוטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן האל אלוהיך לך. נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן-לך, האל אלוהיך--במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, אויבך. נד האיש הרך בך, והענוג מאוד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כול--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בכל-שעריך. נו הרכה בך והענוגה, אשר לא-ניסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרוך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה. נז ובשליתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחוסר-כול, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בשעריך. נח אם-לא תשמור לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתובים, בספר הזה: ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה--את, האל אלוהיך. נט והפלא האל את-מכותך, ואת מכות זרעך: מכות גדולות ונאמנות, וחוליים רעים ונאמנים. ס והשיב בך, את כל-מדווי מצריים, אשר יגורת, מפניהם; ודבקו, בך. סא גם כל-חולי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם האל עליך, עד הישמדך. סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמיים לרוב: כי-לא שמעת, בקול האל אלוהיך. סג והיה כאשר-שש האל עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש האל עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; וניסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. סד והפיצך האל בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלוהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך--עץ ואבן. סה ובגויים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן האל לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש. סו והיו חייך, תלואים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. סז בבוקר תאמר מי-ייתן ערב, ובערב תאמר מי-ייתן בוקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. סח והשיבך האל מצריים, באונייות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תוסיף עוד לראותה; והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות, ואין קונה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
