מעדותו של המג"ד:

'ישורון, שביקש להספיד את דימה בתדר הקשר הפנימי במהלך הלחימה, הסביר כי מאחר שלא יכול היה להגיע להלוויה בגלל הלחימה הממושכת, ביקש להקדיש מטח ירי בעזה לזכרו. "בתור מפקד, עשיתי שני דברים לאחר מותו. קודם שלחתי את אשתי נעמה לפה (לביתה של מרינה י"א)" סיפר ישורון.

"ושנית, כשאתה נלחם, אתה לא יכול לאסוף את הגדוד או אפילו להוריד אותם מהטנק ולדבר איתם. מה שבחרנו לעשות בזמן ההלוויה הוא לאסוף את הפלוגה, והוריתי לירות מטח של כבוד, כמובן, למטרות לגיטימיות מבצעיות.

בנוסף, העברתי את הפלוגה כולה לתדר אחד של הקשר, שכל הנהגים והתותחנים ישמעו אותו, ככה שיכולתי לתת את אותו הספד על דימה, המפקד הנערץ".'