לפני כעשור פרקתי איזה קרטון שהגיע מסין לרכב..
בימים אלו ממש מישהו קנה את הרכב..
בצורה חוקית העברנו בעלות בדואר
שכחתי את הקרטון ברכב וניסיתי לחלץ אותו
בדיבורים.. לא עזר..
עברנו לדיבורים.. לא דברים פלילים..
איומים בגדר החוק ״אני אדבר עם אמאשלך והיא תדע על מה עשית״
אבל כלום לא עזר..בוקר אחד ביום חול נראה כאילו הדיבורים עזרו
כנראה שאמא שלו התקשרה אליו והוא השתכנע
הבחור הסכים לשחרר תקרטון..
אבל תמורת מטבע של חמישה שקלים..
החפצים בקרטון אגב
שווים פי 80 אלף טריליון שקל מחמישה שקלים.
במידה ומוכרים את החפצים בשוק של טירה..
במידה ומוכרים אותם לחנויות זה שווה פי 40 אלף טריליון שקל.
חבר שלי בעל הקרטון
רתח מזעם!!! והסכים לשלם רק מטבע של שנקל.
כנראה בגלל שהיה לו אלרגיה לקרטונים..
אולי סתם לא היה לו כח להתעסק בזה כי גם אין לו חברים אחרים שיעזרו לו עם הקרטון.
בקיצור דיברתי עם החבר
עושה רושם שהוא כבר ויתר נפשית על הקרטון ועל החיים..
שאלתי אותו
בגלל שוויתרת האם יש מצב שתוריש לי את הקרטון ותתן לי לתקוף את אחותך?
ענה לי בלי לחשוב פעמיים: סלמתק
אמרתי לו תודה רבה והבטחתי שאתן לו חמש שקל בשמחות.
בקיצקץ התקשרתי לנבוכדנצר
אמרתי לו: יש לי קרטון מלא ב25 סנטימטרים של חתיכות של עניינים של דברים בצבע ירוק אבל פלסטי
יש לך מקום לאחסן את זה?
נבוכנצר: יש
נתתי לו פירוט מהיר של העסקה..
אמרתי לו שכל ההוצאות עלי בעזרת השם ושיחזיר לי בהמשך הדרך שליש.. ושלא ישכח מעשר..
בקיצור
מסתבר שזה לקח לנבוכדנצר 3 נגלות. הוא בא עם 3 סודנים שרדפו אחריו מהבית.. כנראה ניסו לשדוד אותו והיה צריך להתחמק מהם כל הזמן. השכרתי לו אופניים ירוקות כאלה של תל אביב והוא הצליח לקחת את הקרטון אבל בסוף הסודנים לקחו את האופניים.
אבל מסתבר שהוא לא פרק את כל הקרטון ונשאר עוד מלא דברים לקחת.. אז הוא יעשה סיבוב היום ומחר ומחרותיים ושבוע הבא ועוד שבועייפ ועוד שנה ועוד שנתיים ועוד עשור עד שזה יגמר.
יכולתי לעשות עם נבוכדנצר הסכם של 7 עמודים עם עורך דין טוב
אבל אני מאמין בפשטות ולכן סיכמנו עסקה בעל פה וחתמנו בכיף..
אני דיי פסימי בנוגע לעסקה הזאת
אני לא רוצה להרוויח פי 80 אלף טריליון שקל על הקרטון הזה
2 - 3 טריליון יספיקו לי
סתם רציתי לשתף לאיזה כאב ראש הכנסתי את עצמי

אילוסטרציה של קרטון
