החודש פעמיים קפריסין. מת על האי הזה. הטיסה לקפריסין קלה. כולה שעה עם 3 עד 4 נקודות דיווח בים. חצי דרך מדברים עם ישראל (תל אביב קונטרול) וחצי דרך עם ניקוסיה קונטרול. נחמד.
נדמה לי שבמטוס הזה הוא 17,000 רגל. אבל לא טסים מעל 12,000 בלי לקחת חמצן כי המטוס הזה לא מדוחס. מבחינת מחרחק, יש לי דלק ל-5 שעות. אז אני יכול להגיע למזרח אירופה. למרות שאני לא עושה את זה. כשאני יוצא לאירופה אני נוחת ברודוס לתדלק.
שכמובן הוא שיקול מרכזי ואין דבר כזה בתעופה להגיע על אדים בחיים!!! אם הגעת ליעד עם כמות דלק שלא מספיקה לפחות לעוד שעת טיסה אחת אתה פושע. יש עוד שיקולים. לא כיף לשבת שעות במטוס של ארבעה אנשים. אז נוחתים, מתדלקים, אוכלים משהו וממשיכים. ככה עשיתי את הטיסה שלי מחיפה לגרונינגהם בהולנד. אני טס פי 3 יותר לאט מבואינג. כלומר אם לבואינג לוקח 4 שעות להולנד, לי לקח 12 שעות. אבל עשיתצי את זה בכיף 3 ימים. תידלקתי ברודוס, המשכתי לבלגרד וישנתי לילה, ואז לצ'כיה וישנתי לילה, ואז נחתתי בגרמניה ללילה למרות שזה היה רבע שעה מהיעד (בגלל שיקולי מזג אוויר שהחמירו לי בנתיב), ואז למחרת תוך רבע שעה הייתי בגרונינגהם.
9. מגניב ממש. תמיד תהיתי באמת מה עושים ברוב המכריע של זמן הטיסה, כלומר המראה ונחיתה בתגובה להודעה מספר 6
הם כמובן החלקים הקריטיים של הטיסה, אבל ברגע שהגעת לגובה השיוט שלך והתכנסת על נתיב הטיסה, יכולות להיות שעות ארוכות בהן לא תהיה לך סיבה טובה לזוז ימינה או שמאלה במילימטר, מלבד (אני מניח) רוחות וכו'. בהנחה שאתה טס מעל הים המשימה הופכת להיות קשה עוד יותר. מה עושים? מנהלים שיחות נפש עם שאר יושבי המטוס? הרי אין מערכת מולטימדיה