דמיינתי את עצמי באותו מצב אבל עם משהו אחר על המאזניים, שחשוב בשבילי לפי האמונות שלי. לדוגמא, אם היה לי את אותו עיקוב עם הרכבת והייתי מפספס פגישת עסקים שבה הייתי יכול לעשות הרבה כסף, או אם הייתי מפספס פגישה עם מישהי שבדוק רוצה לשכב, אז גם אני הייתי מתעצבן מזה, אולי אפילו לרמה שאני חושב לדרוש פיצוי, כחלק מהבעת הדעה השלילית שלי כלפי הנהלת הרכבת. והייתי בטח מתרץ את סדר החשיבויות שלי ב"מאות אנשים זרים מתים כל יום ואני לא יודע מזה או מתערב, אין סיבה מיוחדת שאותה בחורה זרה שהתאבדה תקבל חשיבות מיוחדת". כמובן שאם לא הייתי ממהר לשום מקום, אז היה לי הרבה יותר קל להתעמק במה שקרה לאותה בחורה שהתאבדה ולהבין את הסיפור שלה, כי אין לי משהו דחוף שאני צריך לתת לו חשיבות עליונה.הסיבה שההודעה שלו נראית לי קרה היא שאני פשוט ממש לא מאמין בלשמור שבת או בדת באופן כללי. תחשוב שמישהו אחר בפורום היה כותב את אותה הודעה, אבל במקום חילול שבת הוא היה מתעצבן על הדבר הבא:
"יש המון פרפרים בחוץ שצריכים שאני אסתכל עליהם, ואני מאמין בלהסתכל על פרפרים כשאני עומד מחוץ לרכבת בשעה מסוימת בשבוע. אם אני לא מסתכל על פרפרים באותה שעה בשבוע, הרכבת פוגעת לי באמונה שיש לי כלפי הסתכלות על פרפרים בשעה מסוימת בשבוע"
בכוונה הדוגמה "הזויה" כי מבחינתי היא הזויה בדיוק כמו להאמין בחילול שבת. אם מישהו היה כותב את ה"שטויות" האלה על פרפרים, לכולם בפורום זה היה נראה שהוא מתמקד בשטויות במקום בדבר החשוב יותר - שאדם אחר מת.
המציאות היא שפירוש המציאות של כל אחד מאיתנו שונה. אני חושב שהאשכול מוכיח שלהבין את האחר זאת משימה לא פשוטה, בעיקר מפני שאנחנו בני אדם ואנחנו מסוגלים להאמין בכל סיפור, לא משנה כמה הוא הזוי לשאר האנשים.