מקומם לצפות בראיון עם צוקרברג שמתמם פתאום, הוא מציין שהם יודעים שנים שיש אפליקציות צד שלישי עם הרשאות מופרזות שניגשות ו"שואבות" מידע של משתמשים, אבל הם אשכרה התכחשו לזה? כלומר היה צריך אסון בדמות "קיימבריג' אנליטיקה" כדי שהם יקבלו כאפת התעוררות? כנראה שהיה להם נוח להתכחש לזה כל עוד המידע הזה נשאב למפרסמים וחברות צד שלישי ששילמו טוב לפייסבוק.אבל עזבו הכל, איזה מידע בעל ערך כבר יש לאנשים בפייסבוק? במילא הרוב עושים שימוש מושכל וחושפים רק מה שהם רוצים לחשוף. זו סה"כ רשת חברתית, אנשים "חיים" שם את החיים WANNA BE שהם רוצים שיהיו להם ומציגים דמות שהם רוצים שאחרים יחשבו שהם כאלה... מילא אם האלגוריתם של פייסבוק (ושל אפליקציות צד שלישי) מנתחות שיחות פרטיות במסנג'ר (ואולי גם בוואצאפ?) ואז מזה כן אפשר באמת לדעת מי האדם מאחורי הפרופיל.
מה שיותר מדאיג זה דווקא גוגל, כי סמארטפון בימנו זה באמת הצצה לנשמתו וחייו האמיתיים של אדם, כמות המידע שיש לאדם הממוצע על הסמארטפון היא עצומה, משיחות, מיילים, תמונות, וידאו, בנק, מסמכים, אנשי קשר, למי הוא מצלצל, למשך כמה זמן, עם מי הוא מדבר ועל מה (באנדרואיד אפליקציות יכולות להקליט גם שיחות) שלא לציין גם גישה למצלמה ומיקרופון.
וכמו שבפייסבוק הפיקוח על הרשאות אפליקציות צד שלישי הוא לא משהו, כך גם באנדרואיד. נכון שמאנדרואיד 6.0 ומעלה יש מנהל הרשאות מעולה שגוגל השכילה באיחור אופנתי לכלול במערכת (בלי פיירוול אגב) אבל ע"מ לעכל כמה הרשאות אחרות יש מאחורי הקלעים צריך לבצע ROOT ולהתקין מנהל הרשאות ייסודי כמו - Xprivacy (שאני עצמי לא משתמש בה כלל אגב) כדי לגלות כמה עמוק מחילת הארנב מובילה. ואז להבין כמה מופקר התחום הזה אפילו ע"י גוגל עצמה.
קיצר, סתם תובנות שחשבתי לשתף בעקבות הצפייה בראיון עם מארק:
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
