הפיתרון זה לסרב כמובן. קל לומר אני יודע אבל תחשוב שאם ישנאו אותך זה רק יוכיח כמה קטנים הם מלכתחילה ולא הפסדת כלום כי חברים כאלה אינך צריך.

אם זה בעבודה ואתה חושש מהעכרת האווירה מול אנשים שאתה צריך לראות כל יום אז תעשה את השיקולים שלך. אם המשאבים שהעזרה דורשת ממך זניחים אפשר לקחת סיכון מחושב. אפשר גם לעזור חלקית, אפשר בדרך אחרת מהמתבקש וכו'.

אם הגעת לחברה חדשה וקלטת בנאדם בעייתי אתה יכול להקדים אותו ולבקש משהו שאתה יודע שיתקשה מאד לתת לאדם שלא כ"כ מכיר (לא חייב להיות כסף אלא כל עזרה שגבוהה בשתי רמות ממה שאולי שיש סכנה שכן ייתן ). ואז כשכצפוי יסרב הוא בעצמו ירגיש פחות נוח לבוא בבקשות, ואם יבוא בהמשך יהיה לך קל מאד לסרב גם.

כשנכנסתי לדירה נוכחית סיפרו לי על שכן כזה שיותר מדי מתערבב כאילו הבניין זה איזה חמולה שלו וגם עושה עניינים בין שכנים... אנחנו בבניין קטן ואין ועד בית רשמי, אז בגלל שהוא מאד ותיק הוא כאילו מחשיב עצמו לסמכות העליונה בבניין כאילו מתוך כבוד שחייבים לו. לא שאי פעם עזר כאן למישהו יותר מדי, אם כבר להיפך בעיקר סכסך ובא ביוזמות ובקשות מיותרות.
כשהכרתי אותו הוא באמת היה נחמד מדי ועל ההתחלה שאף להיות החונך שלי בבניין.. ידעתי שרצוי לעצור את זה מוקדם אחרי שהזהירו אותי.

עכשיו הקטע שלי אין רכב. לו יש איזה ג'יפ שידעתי שהוא די קשור אליו.
איזה חודש אחרי שנחתתי בבניין הוא סיפר שהולך לנסוע לשבוע לחו"ל עם אשתו, אז ישר זיהיתי ההזדמנות וביקשתי ממנו שישאיל לי את הג'יפ לסידורים שאני כביכול חייב לעשות באותם ימים להוביל חפצים וכאלה.. הבנאדם התחיל לגמגם בהתחלה אמר שיחשוב נראה יבדוק אבל אחרי יומיים כתב לי שלאשתו לא מתאים כי צריך לתקן משהו ברכב.. קשקושים..

כשחזר לארץ שיחקתי לו בכוונה קטע מרוחק וחצי פגוע... וזהו מאז עברו שנתיים ועדיין אנחנו בעיקר שלום שלום. כמו שצריך. לא הציק ולא ביקש ממני כלום מאז (חוץ מאיזו פעם אחת שהתעניין במבוכה אם מתאים לי להשתתף במימון צביעת הפרוזדור)

כמובן לא כולם נצלנים, חשוב לשים לב שלפעמים יש אנשים שעוברת עליהם תקופה קשה במיוחד ואז הם באמת זקוקים יותר לסיוע ופחות פנויים לדקדק בנימוסים אולי נפלה רוחם וכו' דברים שלא יודעים וודאי שלא עוברים במקלדת. צריך להיות רגיש למצבים ואנשים ואיפה שנכון כן לעזור כשאפשר אני מאמין שזו מצווה שחוזרת אח"כ למי שעוזר.